--- סוף עמוד 106 ---
- עם זאת, לצד הביקורת החריפה על הסדר הפטור, אין לשכוח כי הוא טומן בחובו התקדמות מסוימת בהשוואה לחוק טל. ההסדר מורה לממשלה לפעול להגדלת מספר המתגייסים בהסכמה, ופותח לראשונה פתח – גם אם צר ומתעתע – לגיוס חובה סטטוטורי של תלמידי הישיבות החרדיות, כבר במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
על רקע התפתחויות אלה, המקהות במידת מה את עוקצו של מבחן הקשר הרציונאלי, ועל רקע הצורך לקדם דיאלוג אפקטיבי בין בית המשפט למחוקק, סבורני כי הגיעה העת לצעוד צעד נוסף ולהבהיר שהסדר הפטור הנוכחי כושל גם במבחניה המהותיים של פסקת ההגבלה. כבודן של תכליות ההסכמה, השילוב בשוק התעסוקה וערך לימוד התורה במקומן מונח. ברם, אין להשלים עם המשקל הזניח שניתן בהסדר הפטור לתכלית השוויון והפגיעה הקשה בה. מבלי לצלול לעומקן של חלופות אפשריות, סבורני כי מבחן המידתיות במובנו הצר פוסל מתווה המעלה על נס את ההגנה על האינטרסים של תלמידי הישיבות, ומסתפק בתשלום מס שפתיים שולי לזכות המהותית לשוויון. כאמור, הסדר הפטור מתנה את הגיוס ברצונם הטוב של בחורי הישיבות והרשות המבצעת – שלא גילתה בעבר נחישות יוצאת דופן בגיוסם, ואין סיבה להניח כי תשנה ממנהגה בעתיד הנראה לעין. לפיכך, פגיעתו בזכות החוקתית לשוויון של המתגייסים עולה בצורה ברורה על התועלת המוגבלת והמוטלת בספק בהגשמת יתר תכליות ההסדר.
ודוקו, המשפט הישראלי מכיר גם בחשיבות ההגנה על זהותה התרבותית של קבוצת מיעוט – ויש להודות כי אתוס הלימוד בישיבות ואי השירות בצה"ל מהווה רכיב משמעותי בזהות החרדית. בין השאר, על רקע נימוק זה סברתי כי לא נפל פגם בחקיקת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008 – הפוטר את הישיבות החרדיות מחובת לימודי הליבה (בג"ץ 3752/10 רובינשטיין נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקה 7 לחוות דעתי (17.9.2014)). ברם, כפי שהבהרתי שם, הוויתור על לימודי הליבה בתקופת התיכון מגביל, אמנם, את האוטונומיה וחופש הבחירה של תלמידי הישיבה – אך אינו עולה כדי פגיעה בזכויותיהם החוקתיות. לעומת זאת, אכיפה סלקטיבית של חובת גיוס פוגעת פגיעה קשה וחריפה בליבת כבוד האדם של המתגייסים בני קבוצות האוכלוסייה האחרות, ובחירותם, כך שאין לראות בזכות המיעוט לתרבות צידוק הולם לפגיעה שכזו (שם, פסקאות 7 ו-10-12).
--- סוף עמוד 107 ---
רלוונטית לענייננו גם ההכרעה בבג"ץ 4124/00 יקותיאלי נ' השר לענייני דתות [פורסם בנבו] (14.6.2010), שם נקבע, בהקשר של מתן גמלת הבטחת הכנסה לאברכים חרדיים, כי –