מבחינה מעשית יש אולי חשש שהישיבות יתרוקנו בעזוב רוב התלמידים את מוסדות האולפנא, ותורה מה תהא עליה. אבל לשם כך יש להיכנס במשא ומתן עם מוסדות הגיוס על הסדרים מעשיים ידועים, ותמיד אפשר למצא את הדרך להקלות ולהגבלות [...] אבל להחליט באופן פסקני לבלי להשתתף כלל ועיקר, לא להירשם ולא להיפקד, ולא ולא ולא – זו מנין לכם?" (שם, בעמ' 220; ההדגשה אינה במקור).
--- סוף עמוד 112 ---
כבר בפתח דבריו, ביקר הרב זוין בחריפות את הגישה לפיה בני הישיבות אינם נדרשים להתייצב לשירות הצבאי, והציג את השאלה הרטורית – שעודנה מהדהדת בחלל האוויר, 70 שנה לאחר שנשאלה:
"זו מנין לכם, לפרסם בצורה של הלכה פסוקה ו'דעת תורה' שבני הישיבות אין להם לא להירשם ולא להיפקד ולא להתיצב ולא כלום? וכי לא כך שנינו שבהצלת נפש – לא נפשות, אלא אפילו נפש אחת מישראל – 'אין עושין דברים הללו אלא על ידי גדולי ישראל' (יומא, כ"ד ב'; רמב"ם שבת פ"ב ה"ל) וחכמיהם (רמב"ם שם) [...] ואם בהצלת נפש אחת כך, בהצלת רבבות אלפי ישראל על אחת כמה וכמה" (שם, בעמ' 217).
את מאמרו סיים הרב זוין בדברים הבאים –
"רבים מבני הישיבות מקדשים את השם, עודרים במערכת המלחמה, בגיוס ובמשמר ובכל אשר ידרש. באחת ידם מדפדפים בגוילים ובאותיות של התורה והתלמוד ואחת מחזקת השלח והרמחים והמגנים והקשתות והשריונים. רוחם איתנה ומרוחם משפיעים הם על שורות הצבא ועל בחורי חיל המגן, רוח האמונה, רוח התורה והמצוה. כלום לא מחובתכם, מרנן ורבנן, לעודדם ולאמצם ולהשפיע על אחרים שילכו בדרכם?
דעת התורה? הנה היא, פשוטה וברורה: והזריז (בהצלת נפשות) הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא, פ"ד ב', וראה רמב"ם מלכים, פ"ה ה"ב)!"
יש לקוות כי עד אשר ישכון שלום בארצנו, ישכילו חלקיה השונים של החברה להתאחד סביב הכרת חשיבותו של השירות הצבאי, ויידעו לתור יחדיו אחר האיזון ההולם בין הספר והסייף; בין ה"סטנדר" הישיבתי לקרון הבקרה של מערך ההגנה האווירית; בין הכבוד לדת ולמסורת, ובין הכבוד לאחר הנושא בנטל.
- כאן הגענו לעיקר העיקרים. "כולנו רקמה אנושית אחת חיה", כמאמר השיר הנושא שם זה (אותו כתב מוטי המר). כבר במאה ה-18, עמד הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778) על חשיבות האמנה החברתית (Social contract) שבמסגרתה ניתנות לכל חברי הקהילה זכויות שוות – ומוטלות עליהם חובות שוות. בלשון המשפט העברי –מצוות הערבות ("מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה"; ספרא, ויקרא כו, לז). יש הגורסים שאנו נקראים יהודים מכוח מעשה הערבות של יהודה, אשר בפגישת האחים עם יוסף, בטרם חשף האחרון את זהותו האמיתית, ביקש למסור את עצמו תחת
--- סוף עמוד 113 ---