--- סוף עמוד 115 ---
מעניק מקום של כבוד לעקרון השוויון, ומבטיח חלוקה הוגנת יותר בנטל הכבד מנשוא שבו נושאים חיילי צבא ההגנה לישראל. על מקבלי ההחלטות להפנים את אופייה האקוטי של הסוגיה, ולחתור להסדר כן, עם כיוון ניכר וברור של קידום השוויון, ובאופן המקיים את הפסוק "כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב" (תהילים צד, טו).
מצויים אנו בתקופה היסטורית מיוחדת שכוללת אתגרים חסרי תקדים, ומחייבת כיבוד הדדי, הקשבה, נכונות לוויתור ואומץ. קל לומר כי אין פתרון, וכי מה שהיה הוא שיהיה. אך להשקפתי, אין זו גזרת שמיים או ארץ, אלא עניין של רצון, בחירה ויצירתיות. הכל בגדר: יש חדש-ישן תחת השמש – חזרה למודל הספרא וסייפא (הספר והסיף) שאימצו אבותינו.
- סוף דבר, אני מצטרף לתוצאה אליה הגיעה חברתי הנשיאה מ' נאור, כי דין הסדר הפטור להתבטל, כי בטלותו תיכנס לתוקף בעוד שנה מהיום, וכי דין העתירה בבג"ץ 2260/14 להידחות.
ש ו פ ט
השופט נ' סולברג:
- "החזונות שלנו מציגים בפנינו את המציאות ככזו הזקוקה לגאולה. כשלעצמם, העולמות החלופיים שבחזונותינו – הזאב הגר עם הכבש, שמיטת החובות אחת לשבע שנים, המדינה הנובלת ונעלמת לה – אינם מכתיבים סדרה של תמורות או של ניסיונות לחולל תמורה. אבל החוק מקנה לחזון 'עומק שדה', בכך שהוא מעמיד חלק אחד שלו באור הזרקורים – דרישה עיקשת ומיידית – ומותיר חלקים אחרים שלו בין צללי אחרית הימים. החוק הוא המתיר תמורות מסוימות באמצעות שפיכות דמים, ואילו אחרות הוא מאשר רק בהסכמה פה-אחד. החוק הוא כוח, כמו כוח הכבידה, אשר באמצעותו מפעילים העולמות שלנו את השפעתם זה על זה, כוח המשפיע על מסלוליהם של העולמות הללו בחלל הנורמטיבי. והחוק הוא השומר על הממשות בנפרד מן החזונות שלנו ומציל אותנו מן האסכטולוגיה, שהיא ההתנגשות בתוך עולמנו החומרי והחברתי בין המבנים שיצרנו לנו בשכלנו" (רוברט קאבר, נומוס ונראטיב, עמ' 6 (יוסף דוד עורך, 2012)).
האם החוק הנדון – הסדר הגיוס דנן – עשוי לתווך כיאות, לבוא בטווח שבין מציאות לבין חזון? בין הפליה לבין שוויון?
--- סוף עמוד 116 ---
- כִּברת דרך ארוכה צעדתי בעקבי חברתי, הנשיאהמ' נאור, בהילוכהּ בחוות דעתה. חברתי ניתחה לנתחיו את הסדר הגיוס שהונח לפִתחנו, חשפה את פגמיו, והם מעיקים; נוגעים בתשתית קיומנו כעם יהודי במדינת ישראל. קרוב הייתי להסכים עם חברתי הנשיאה, בעיקר מפאת החשש לפער של אפקטיביות בין החוק לבין ביצועו, בין הלכה לבין מעשה; וכפועל יוצא מכך – הנצחת ההפליה. כמעט וכשל כוח הסַּבָּל של החוק והמשפט.
- ברם, הפכתי בדבר, ושבתי והפכתי בו, עד אשר הגעתי למסקנה כי לא יהיה זה נכון להפוך את הצו על-תנאי לצו מוחלט, ולהורות על בטלות תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן:החוק). אמות המידה העדינות שהתווה בית משפט זה בנוגע לבחינת חוקתיות הסדרי הפטור מגיוס לבני הישיבות, הובילוני למסקנה כי טרם בּשלה העת להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה ההסדר שלפנינו אינו חוקתי ודינו ליבטל. הנגעים העיקריים שבחוק יכולים למצוא מזור, אם בדרך פרשנותו, אם באמצעות ישׂומו כדבעי, ובביקורת שיפוטית על היישום; טרם כלו כל הקיצין, עוד לא הגיעה השעה לעשות שימוש ב'נשק יום הדין' – ביטול פסיקתי של חוק שנתקבל בחקיקה ראשית של הכנסת.