--- סוף עמוד 370 ---
התנהל סביבה דיון מקיף בכנסת. איש לא העלה על דעתו כי הכנסת השלישית אינה מוסמכת לקבל חוקה. הכול ראו בדיוני הכנסת (השלישית) משום ביצוע תפקידה על-פי "החלטת הררי", שהייתה החלטה של האסיפה המכוננת (הכנסת הראשונה) בדבר קבלת חוקה לישראל. עמד על כך (ביום 8.10.56) חבר הכנסת הררי בעצמו, בציינו:
"אנו, לפי החלטת הכנסת הראשונה, איננו עוסקים עכשיו בחוקים בודדים, אלא אנו עוסקים בפרקים של חוקת מדינת ישראל" (ד"כ 21(תשי"ז) 4).
חבר הכנסת הררי קרא לפני מליאת הכנסת את "החלטת הררי" והוסיף:
"אנו דנים איפוא כיום בהצעה לחוקת המדינה, באחד מפרקיה – בפרק הדן בכנסת" (שם, בעמ' 6).
ובסיימו את דבריו אמר חבר הכנסת הררי:
"אני מקווה כי למרות האיטיות בעבודת הכנסת, נצליח לגמור לפחות שני פרקים של חוקת המדינה בכנסת הזאת, בכנסת השלישית. אל לנו לשכוח, כי בשעה שהכנסת קיבלה את ההצעה להכין את החוקה למדינה הייתה לנגד עיניה העובדה שמדינות אחרות עבדו שנים תמימות להכנת חוקתן. החוקה של ארצות הברית שהיא ותיקת החוקות וקיימת כל כך הרבה שנים, עברו אחד-עשרה שנה עד שגמרו להתקינה; בהכנת החוקה הקיימת ברוסיה הסובייטית עסקו שלוש-עשרה שנה. אין איפוא הצדקה שתשתרר עלינו רוח של אזלת-יד ונחשוב שאם העניין נמשך זמן כה ממושך – משמע שאפסו התקוות שתהיה לנו חוקה מסודרת, מאורגנת, לתפארת מדינת ישראל" (שם, בעמ' 6).
הנה כי כן, הכנסת ראתה עצמה מוסמכת לחוקק חוקה, והיא ראתה בחוקי היסוד חלק מהחוקה. עם סיום הקריאה הראשונה הועבר הדיון בהצעה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. לאחר זמן (ביום 11.2.58) הובאה ההצעה לקריאה שנייה. הציג את ההצעה, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניר-רפאלקס, אשר ציין כי:
"יש לה, לוועדת החוקה חוק ומשפט, סיפוק מיוחד בהביאה לפני הכנסת לקריאה שנייה את חוק-יסוד (הכנסת), אשר צריך להיות פרק בחוקת היסוד שלנו, לפי החלטת הכנסת הראשונה מחודש יוני 1950".
במהלך הקריאה השנייה התקבלו הסתייגויות של מספר חברי-כנסת ונקבעו בחוק היסוד מספר הוראות בדבר שריון פורמאלי. נקבע כי את סעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת, הדן בשיטת הבחירות, "אין לשנות ... אלא ברוב חברי הכנסת". סעיף 44לחוק היסוד
--- סוף עמוד 371 ---
שריין את חוק היסוד מפני כוחן של תקנות לשעת חירום. סעיף 45לחוק היסוד קבע כי "אין לשנות סעיף 44או סעיף זה, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת". בדיון בהוראות שריון אלה הובעו דעות שונות בדבר תבונתן. איש לא טען כי הכנת אינה יכולה לשריין את הוראות חוק היסוד. יש לציין, כי למעלה משנה לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: הכנסת – אשר נתקבל בכנסת ב- 12.2.58- נדון חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 3). מטרת התיקון הייתה לקבוע כי "הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי הסעיפים 4, 44או 45יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בכל שלב משלבי החקיקה...". התיקון התקבל. במסגרת הדיון התנגד חבר הכנסת צדוק לתיקון המוצע. לדעתו, אין מקום לתיקון שכן הכנסת אינה יכולה כלל לכבול את עצמה (ד"כ 27(תשי"ט),2961). כאמור, הצעת התיקון נתקבלה.