.22הכנסת הרביעית לא חוקקה כל חוק יסוד בתחילת כהונתה. הדבר הדאיג מספר חברי-כנסת. חבר הכנסת ניר-רפאלקס העלה הצעה לסדר היום בעניין זה. הוא ביקש לזרז את הליך מתן החוקה. הוא הזכיר את "החלטת הררי" שנתקבלה באסיפה המכוננת. הוא ציין כי -
"בינתיים כבר עברו עשר שנים, ובפרק זמן זה הספיקה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הראשונה, השנייה והשלישית להכין רק חוק-יסוד אחד חוק-יסוד: הכנסת, שנתקבל ב- .1958כלומר, המציאות מוכיחה שאופן חקיקת החוקה בצורה כזו מביאה לידי מצב בלתי-נורמאלי, שכעבור שתים-עשרה שנים אחרי קום המדינה לא רק שאין חוקה, אלא אין אף שום זיכויים כי במשך חמישים השנים הקרובות תהיה לנו חוקה" (ד"כ 28(תש"ך) 585).
חבר הכנסת ניר-רפאלקס ציין כי בקווי היסוד של הממשלה נקבע כי "בכנסת הרביעית יש להשלים חקיקת חוקי היסוד שיצטרפו לחוקת-יסוד של המדינה" (שם). הוא הוסיף כי כל חלקי הבית מאוחדים בהשקפה זו. הוא ביקש לזרז את עבודת הכנת החוקה. התשובה ניתנה מפי שר המשפטים, מר פ' רוזן. השר הזכיר גם הוא את "החלטת הררי" ואת קווי היסוד של הממשלה. הוא הביע תקווה כי הכנסת הרביעית אכן תוכל לסיים את מפעל החוקה. הדיון הועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תקוותו של שר המשפטים לא נתגשמה. הכנסת הרביעית חוקקה אך את חוק-יסוד: מקרקעי ישראל. בכנסת החמישית חוקק חוק-יסוד: נשיא המדינה. בכנסת השישית הוגבר הטיפול בחוקי היסוד. ועדת החוקה, חוק ומשפט הקימה (ביום 23.11.65) ועדת משנה מיוחדת לחוקה. בראש הוועדה עמד חבר הכנסת צדוק. הוועדה הספיקה להכין חוק יסוד אחד, הוא חוק-יסוד: הממשלה, אשר נתקבל בכנסת השביעית.
.23מאז חקיקתו של חוק-יסוד: הכנסת (ב-1958) ועד לחקיקתם של שני חוקי היסוד בעניין זכויות האדם, חוקקה הכנסת עוד תשעה חוקי יסוד. בחלקם היו הוראות (מועטות) המעניקות לסעיפים מסוימים של חוקי היסוד שריון פורמאלי. חקיקתן של
--- סוף עמוד 372 ---
הוראות אלה לא גרמה כל קושי חוקתי לכנסת. כאשר הוגשה לכנסת השמינית לקריאה ראשונה הצעת חוק-יסוד: החקיקה מתשל"ו – הצעה אשר שריינה את כל חוקי-היסוד וקבעה ביקורת שיפוטית על חוקתיות חוקים – לא התעורר בכנסת כל קושי מעשי באשר לשריון זה. פרט לחברי-כנסת בודדים, כל חלקי הבית היו שותפים להכרה כי הכנסת מוסמכת ליתן חוקה לישראל וכי היא מוסמכת לשריין את הוראות החוקה. רבים מהנואמים ציינו במפורש כי הכנסת פועלת על-פי "החלטת הררי" (ראה: ד"כ 76(תשל"ז) 1704; ד"כ 78(תשל"ז) 2, 954). הוא הדין כאשר הוגשה לכנסת התשיעית לקריאה ראשונה הצעת חוק-יסוד: החקיקה מתשל"ח (ראה ד"כ 83(תשל"ח) 3975). הצעה שלישית לחוק-יסוד: החקיקה מתשנ"ב נדונה בקריאה ראשונה בכנסת השלוש-עשרה (ד"כ (תשנ"ב) 4302); מושב שלישי, 936). פרט לחברי-כנסת בודדים, לא התעורר כל קושי אף כאן בהוראות בדבר שריון חוקי היסוד. היה דיון, כמובן, בשיעורו של השריון, אך הגישה המשותפת למרבית חברי הכנסת הייתה כי זו שאלה פוליטית ולא משפטית, וכי הכנסת מוסמכת, אם תרצה בכך, לשריין את חוק היסוד.