"בחודש מרץ 1992נפל דבר ביסודות המשפט בישראל. נתקבלו ונכנסו לתוקף שני חוקי היסוד המגדירים ומבססים במימד וברמה חוקתיים זכויות יסוד של האזרח...
--- סוף עמוד 387 ---
שני חוקי יסוד אלה עמדו לדיון בכנסת ישראל, כרשות מכוננת, ובעקבותיו נחקקו ונכנסו לתוקף ביום 9.3.94נוסח מתוקן של חוק-יסוד: חופש העיסוק ותיקון מסוים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...
...
באו שני חוקי היסוד הנ"ל לעולמנו והציבו מכוח עצמם ובשילוב רכיבי זכויות היסוד שהיו פזורים פה ושם בפסיקתנו, את היסודות ואת הנדבכים להיכל חוקת ישראל.
אכן, הבניין אינו שלם ולא שלמה המלאכה ויש עדיין מה לכונן ומה לחוקק כדי שחוקה תעמוד במלוא תפארתה ותקרין מאורה על מוסדות השלטון והמשפט בישראל.
אולם, העובדה הקיימת, הניצבת ועומד נגד עינינו, היא של מבנה חוקתי יציב, החוסה מתחת לאיצטלה ולכיפה של עקרון וערכים המעוגנים במגילת העצמאות" (פרשת כלל [37], בעמ' 463-464).
הנה כי כן – בפסק הדין הראשון שבו נדון מעמדם של חוקי היסוד פסק בית המשפט העליון – ובעניין זה הפסק ניתן פה אחד (השופטים ד' לוין, שטרסברג-כהן וטל) כי שני חוקי היסוד בעניין זכויות האדם נתקבלו בכנסת שעה שזו הפעילה את סמכותה המכוננת, ומטעם זה הם נהנים ממעמד חוקתי על-חוקי. ברוח דומה הביעו שופטי בית-משפט זה, באימרות אגב, את עמדתם בדבר מעמדם החוקתי העל-חוקי של שני חוקי היסוד החדשים. עמד על כך חברי, השופט ד' לוין, לעניין חוק-יסוד: חופש העיסוק והזכות לחופש העיסוק, בציינו בפרשה אחרת:
"חוק-יסוד: חופש העיסוק... העניק לזכות זו הכרה חוקתית פורמאלית ומעמד על-חוקי. היא הפכה לזכות יסוד מוגנת העומדת על רמה נורמאטיבית גבוהה יותר מדבר חקיקה 'רגיל' או מהמשפט המקובל נוסח ישראל..." (ע"א 239/92 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' משיח ואח' [44], בעמ' 71).
וברוח דומה ציין חברי, השופט מצא, בפרשה אחרת, שאף עניינה הוא בחוק-יסוד: חופש העיסוק:
"עם עיגונה של הזכות לחופש העיסוק בחוק יסוד קם לה מעמד-על-חוקתי. אחד מביטוייו המובהקים של מעמד מיוחס זה... הוא בשיריונה היחסי של הזכות אף מפני עוצם ידו של המחוקק. שוב אין די לו לחוק המגביל את הזכות, שיהיה מפורש וחד-משמעי; וכדי שיעמוד לו כוחו, להגביל את חופש העיסוק, עליו לעמוד גם במבחנו של סעיף 1סיפה, לאמור, כי ההגבלה דרושה 'לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל'..." (בג"צ 4746/92, 3385/93, 4534[24], בעמ' 259).