.41ייאמר מיד: גישתו של חברי, השופט חשין, אינה מקובלת עליי. הדברים של חברי, הנשיא שמגר, בעניין זה מקובלים עליי. אכן, חשוב נא רק על תוצאותיה: אין לנו חוקה וחוקי היסוד אינם אלא חוקים רגילים; המפעל החוקתי בן ארבעים השנה ומעלה לא היה אלא ניסיון שבינתיים לא צלח; הוראת סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת, שלפיה הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת – בטלה; הוראת סעיף 45לחוק-יסוד: הכנסת (שלפיה אין לשנות אתסעיף 9א, את סעיף 44לחוק היסוד ואת סעיף 45עצמו, אלא ברוב של שמונים חברי-כנסת) בטלה; הוראות הכבילה, המצויות בכל הצעות חוק-יסוד: החקיקה והמבוססות על הרעיון כי וק יסוד אין לקבל ואין לשנות אלא ברוב של שני-שלישים מחברי הכנסת, לא יהיו חוקתיות אם יתקבלו; ההוראות הקבועות בחוקי יסוד והדורשות רוב חברי הכנסת – ואשר לפי עמדת חברי, השופט חשין, הן כדין – עומדות בסכנה, שכן, לדעתי, על-פי הנחותיו של חברי קיימת סכנה רבה כי דינן להיפסל. ואם נרצה לקבל חוקה וחוקי יסוד, יהא עלינו להתחיל הכול מחדש. ואף התחלה זו כנראה אינה פשוטה כלל ועיקר. וודאי שלא נשאף לדם ואש ותמרות עשן. אם נרצה לקבל חוקה בהליך שאינו אלים, נעמוד לפני קשיים ניכרים. הכנסת לא תוכל לחוקק חוק שיקים אסיפה מכוננת שתכונן חוקה. גם העמדת הצעת חוקה שתכין הכנסת (או שתכין גוף מטעמה) להצבעת העם תעורר בעיות שלא קל יהא להתגבר עליהן. אכן, חברי מעמיד אותנו באותו מקום שבו מצויה כיום אנגליה – בלא שנהיה חלק מהקהילייה האירופאת ובלא שתחול עלינו האמנה האירופית לזכויות האדם – והוא מעמיד את שיטתנו המשפטית לפני כל אותם קשיים שאנגליה ניצבת לפניהם כיום. וכל זאת, לדעתי, ללא צורך, שהרי ההיסטוריה שלנו שונה מהאנגלית. לכנסת שלנו סמכות מכוננת, ובאמצעותה ניתן להגיע להסדרים חוקתיים שהאנגלים מתקשים להגיע אליהם. קובע אני זאת לא משום ששש אניאלי חוקה, כשם שחברי קובע את קביעותיו שלו בלא שהוא שש שלא תהא לנו חוקה. קובע אני זאת כי אלה הם – לפי מיטב הכרתי המקצועית ועל בסיס מיטב ניסיוני להיות אובייקטיבי – המבנה החוקתי וההבנה החוקתית שלנו כיום. אכן, אם הכנסת תחליט שלא להמשיך במפעל החוקה, אראה בכך החלטה לגיטימית שיש לתת לה אותו תוקף כמו להחלטתה להמשיך במפעל החוקה. אך כל עוד הכנסת לא החליטה להפסיק את מפעל החוקה, על בית המשפט ליתן תוקף חוקתי למפעל זה, תהיינה דעותיו של השופט אשר תהיינה.
אולי יעניין אותך גם
כשהעבר רודף אותנו: על רישום פלילי ומחיקתו
משפט פלילי
מאמר הדן במשמעות המרשם הפלילי וכיצד ניתן לנקות אותו. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
מי בעד צדק אקדמי?
חינוך ומשמעת במוסדות חינוך
משפט פלילי
מאמר בנושא זכויות בעת הליך משמעתי במוסדות אקדמיים והחשיבות של ייצוג משפטי בהליכים אלה, שתוצאתם יכולה להיות הרת גורל לקרירה. אמר המאמר כתבה עו"ד אסנת נתאי ממשרד אפיק ושות'
זומנת לתחנת המשטרה – זה ממש לא לכוס קפה ועוגה!
משפט פלילי
עבירות צווארון לבן
דיני צבא והליכי משמעת במשטרה ושירות בתי הסוהר
מאמר בנושא אופן ההתנהלות בעת זימון לחקירה בתחנת המשטרה או אצל כל גורם חקירתי אחר והחשיבות לייעוץ משפטי עוד טרם ההגעה לחקירה. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.