ENGLISH STYLE" [1995] PUB. L. 57; P. A. JOSEPH, CONSTITUTIONAL AND -
ADMINISTRATIVE LAW IN NEW ZEALAND (NORTH RYDE, 1993) 444, 454. עד כדי כך הגיעו הדברים, כי בתי המשפט מוכנים,
--- סוף עמוד 398 ---
לעתים, לשלול את תוקפה של חוקה הבנויה על אדני שוא (ראה ח' כהן, "פרשנות נאמנה - תלתא משמע", משפטים ז' 5 (התשל"ו); ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית [48], בעמ' 389). אנו, אין לנו צורך להרחיק לכת. יש לנו טקסט חוקתי. יש לנו היסטוריה לאומית של הכרה בערכי יסוד העומדים מעל לחקיקה הרגילה. כל שנדרש הוא הכרה שיפוטית בחוקתיות החוק. הכרה זו אנו נותנים לו כיום.
- חברי השופטחשין, מדגיש וחוזר ומדגיש כי העם לא נשאל לדעתו, "ואת פי העם לא שאלנו" (פסקה 67). חברי חוזר ושואל:
"והעם היכן הוא? וכי לא ראוי שנשאל את דעתו? אדרבא: נקרא לעם ונשאלה את פיו" (פסקה 63).
אכן, הריבונות במדינה דמוקרטית היא של העם. הריבונות אינה של הכנסת, אינה של הממשלה ואינה של בתי-המשפט. הריבונות היא של העם. עליו מונח המבנה החברתי והמשפטי כולו. החוקה וחוקי היסוד, ראשית צמיחתם מהעם והם נשענים על העם, והעם רשאי לשנותם. הסמכות המכוננת של הכנסת צמחה מהעם, הוכרה על-ידי העם, ולא הופעלה מאחורי גבו. כל פסק דיני אינו אלא נסיון להצביע על כך כי רעיון החוקה והוצאתו מהכוח אל הפועל לא היה עניין של יחידים "אנשי משפט ועוד כמה - וכמה אנשי רוח - שניים שלושה בסעיפיה פורייה" (פסקה 71), אלא הוא משקף את התודעה הלאומית. כי רעיון החוקה וכינונה החל בהכרזת העצמאות, אשר נישאה על שכם העם;
כי הוא קרם עור וגידים בהצבעה לאסיפה המכוננת; כי רעיון החוקה וכינונה לא שבק חיים לכל חי עם פיזור האסיפה המכוננת המקורית, אלא דבק בכנסת השנייה. מצעי המפלגות, אשר על בסיסם הלך העם לכל הבחירות יעידו כי רעיון החוקה וכינונה התקיים כרעיון חי ומתפתח בכל הכנסות, ועל פיו הוחקו שנים עשר חוקי יסוד; כי בבחירות השונות נאמר לעם כי המפלגות מבקשות חוקה לישראל; ועל יסוד כך הלך העם לבחירות; כי התקיימו ויכוחים ודיונים בכנסת ובציבור באשר לתוכנה של החוקה, ובאשר לצורך להמשיך בכינונה. כל אלה גם יחד מאפשרים לבית המשפט לומר היום, כי תפיסת היסוד של העם בישראל הינה כי לכנסת נתונה הסמכות ליתן חוקה לישראל.
אכן, רבים אינם יודעים "אסיפה מכוננת" מהי, ו"סמכות מכוננת" מה משמעותה. אך רוב רובם של בני הציבור יודעים כי הכנסת שלנו היא המוסד שממנו תצמח החוקה, ואשר ממנו היא צמחה.
- אמת, לא הייתה פניה מיוחדת לעם לאשר את הטקסט של חוקי היסוד, כפי שהתגבש בדיוני הכנסת במשך השנים. אך פניה כזו אינה חיונית. היא עשויה להיות רצויה. אך אין היא הכרחית. הפניה הישירה לעם לאישור החוקה היא אחת הדרכים לכך, ואולי גם הרצויה ביותר לכך. אך אין היא הדרך היחידה לכך והיא נושאת עמה מספר לא קטן של בעיות. ההיסטוריה החוקתית של מדינות רבות מכירה בחוקות ששאבו כוחן מהעם, אך שלא הובאו להצבעתו בהליך מיוחד. כל עם וההיסטוריה שלו, כל עם