--- סוף עמוד 403 ---
מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (סעיף 1א). ההדגשה הכפולה הזו על חוק היסוד אינה מקרית, והיא משקפת את ייחודו של חוק היסוד. גם מציאות הפרלמנטרית הדגישה ייחוד זה. הוקמה וועדה - היא ועדת החוקה, חוק ומשפט - המטפלת בחקיקת חוקי יסוד. לעתים הוקמה גם ועדת משנה לחוקה.
- אך מעבר לכך: כל פעם שחוק-יסוד הוצג לקריאה טרומית או ראשונה לפני מליאת הכנסת הודגש כי מונח לפני מליאת הכנסת פרק נוסף בחוקת המדינה.
הנה מספר דוגמאות:
(א) בהציגו את הצעות חוקי יסוד (הכנסת) (ד"כ 15 (תשי"ד) 57) ציין חבר הכנסת בר-יהודה:
"בנסיבות אחרות אולי יכול הייתי לראות רגע זה כאחד מן הרגעים הראויים לציון מיוחד בדבר ימי התחיקה הישראלית. אתם חברי הכנסת, גם אלה מביניכם שלא היו חברי הכנסת הראשונה, זוכרים בוודאי את הוויכוח הארוך מאד, שהתנהל בין מצדדי חוקת-יסוד וחוקי-יסוד על ערכם היחסי של שני אלה, על דרכי השמירה המיוחדת עליהם והצורך בהבחנה בין חוקת-יסוד או חוקי-יסוד לבין חוקים רגילים".
ח"כ בר-יהודה מנתח ההיסטוריה של "החלטת הררי", ומציג את חוק היסוד הראשון.
(ב) חוק היסוד השני התקבל בכנסת השלישית. היה זה חוק-יסוד: מקרקעי ישראל.
בהציגו את הצעת החוק לקריאה ראשונה אמר שר האוצר, מר לוי אשכול:
"לא בלי הרגשה עמוקה של דרך-ארץ, אני משתמש בזכות ובחובה שהוטלה עלי להביא לפניכם ולהסביר את החוקים האלה הקשורים בחוק-יסוד: מקרקעי העם.
אני חש שבדברי אלה ובטיפולי בעניין, כאילו עומד אני ליד באר מים ששאבנו ממנה במשך שני דורות, באר שכרוה נדיבי עם. ואנו עכשיו, עם תום העשור הראשון וראשית העשור השני של המדינה ניגשים להעמיקה, להרחיבה ולהתאימה לתנאים החדשים שנתהוו עם תקומתה וקיומה של מדינת ישראל" (ד"כ 27 (תשי"ט) 2839).
(ג) בהציגו את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה - הוא חוק היסוד השלישי - לקריאה ראשונה, ציין שר המשפטים, דב יוסף:
--- סוף עמוד 404 ---
"היום אני מתכבד להביא לפני הכנסת הצעה של חוק אשר יהווה נדבך נוסף בבנין חוקת היסוד של המדינה" (ד"כ 36 (תשכ"ג) 963).
(ד) חוק היסוד הרביעי הוא חוק-יסוד: הממשלה. הוא נתקבל בכנסת השישית. אותה עת עברה הכנסת למשכנה החדש. ישיבתה החגיגית הראשונה במשכן החדש הוקדשה לקריאה ראשונה של חוק-יסוד: הממשלה. בהציגו את החוק אמר ראש הממשלה, מר לוי אשכול: