--- סוף עמוד 418 ---
"ככל שהולך ורב מספר המקרים, שבהם דן בית-משפט זה בעתירות בעלות משמעות קונסטיטוציונית מהסוג האמור לגופן, כן פוחת והולך הסיכוי, שבית-משפט זה ימשוך את ידו מהדיון בהן, גם כשהיועץ המשפטי לממשלה יראה בעתיד לעורר שאלות כאלה ושאלות דומות להן" (שם, עמ' 148).
באחת הפרשות נקבע הדבר על-ידי במפורש, בזו הלשון:
"חוק של הכנסת - בין חוק 'רגיל' ובין חוק-יסוד - המבקש לשנות הוראה 'משוריינת' בלא שהוא נתקבל ברוב חברי הכנסת, עומד בסתירה להוראות השריון שבחוק היסוד. לאור תוקפה המשפטי של הוראת 'השריון', ידה על העליונה. בהתנגשות שבין הוראת השריון לבין ההוראה המבקשת לשנותה בלא לקיים את הרוב הדרוש לא חלים הכללים הרגילים, לפיהם חוק מאוחר מבטל חוק מוקדם. בהתנגשות זו חל העיקרון הנותן עליונות נורמאטיבית לחוק-יסוד משוריין. נמצא, כי חקיקה המבקשת לשנות חוק-יסוד משוריין בלא לקיים את הרוב הדרוש בטלה היא ומבוטלת. על בטלות זו מוסמך להצהיר בית המשפט. אכן, עצם קביעתה של הוראת שריון מניחה ביקורת על-ידי בית המשפט, שהוא גוף עצמאי ובלתי תלוי, באשר לתוקף המשפטי של חקיקה המבקשת לשנות את הוראת השריון בלא לקיים את הרוב המיוחד שהוראת השריון דורשת.
.. קיומה של הוראת שריון מניח ביקורת שיפוטית, וביקורת שיפוטית זו בכוחה לקבוע, כי הוראת חוק - בין חוק 'רגיל' ובין חוק-יסוד - שנתקבל על-ידי רוב 'רגיל' ולא על-ידי הרוב המיוחד הנדרש בהוראת השריון, בטלה היא ומבוטלת. על-פי השקפה זו נהג בית משפט זה בעבר..." (פרשת לאו"ר [21] הנ"ל, בעמ' 539-540).
גישה זו תואמת את המסורת שלנו. היא משתלבת בתרבות המשפטית הכללית הנוהגת אצלנו. היא מקובלת בקהילייה הישראלית (ראה רובינשטיין, בספרו הנ"ל (מהדורה
4), בעמ' 461; ראה גם R. A. BURT, "INVENTING JUDICIAL REVIEW: ISRAEL AND
AMERICA" 10 CARDOZO L. REV. (1989) 2013. היא מתבקשת מפיסקת הכיבוד הקבועה בשני חוקי היסוד. אכן, אם הכנסת "חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה" (סעיף 11 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו), כי אז יש בכך תמיכה להשקפה כי חובתה זו של הכנסת אינה "פוליטית" גרידא אלא גם "משפטית". אם כך, מתבקש כי גוף שמחוץ לכנסת - כלומר בית משפט - הוא שיכריע בשאלה אם אומנם כובדו הזכויות כקבוע בחוק היסוד.
ה. טעמיה של הביקורת השיפוטית על חוקתיות החוק
(1) ביקורת שיפוטית ושלטון החוק
- ביסוד הביקורת השיפוטית על חוקתיות החוק עומד עקרון "שלטון החוק" או, נכון יותר, שלטון החוקה או המשפט (ראה ל'שלף, "מ'שלטון החוק' ל'מרות המשפט':