--- סוף עמוד 419 ---
הרהורים וערעורים על מושג-יסוד", עיוני משפט טז (תשנ"א-נ"ב) 559). תפקידו המרכזי של בית משפט בחברה דמוקרטית הוא -
"התפקיד לשמור על שלטון החוק. משמעות הדבר הינה, בין השאר, שעליו להשליט את החוק ברשויות השלטון ועליו להבטיח כי השלטון פועל כחוק" (פרשת רסלר [14], בעמ' 462).
כאשר בשיטת משפט נתונה מצויה חוקה, מחייב "שלטון החוק" שמירה על שלטונה של החוקה. אכן, הכנסת, תוך שימוש בסמכותה המכוננת, העניקה למדינה חוקי-יסוד. אלו הן נורמות עליונות במידרג הנורמאטיבי. כדי לקיים את דברה זה של הכנסת יש לבטל דבר חקיקה רגיל הסותר חוק-יסוד, בדומה לבטלותה של תקנה הסותרת חוק. עמד על כך שר המשפטים, מר צדוק בהציגו את הצעת חוק-יסוד: החקיקה לקריאה ראשונה באומרו:
"מסכים אני שיש להשאיר לכנסת מרחב פעולה ותמרון רחב בעבודת החקיקה שלה, אך ריבונות זו אין פירושה שרירות לב לגבי עקרונות יסוד. אני סבור שהמושג של שלטון החוק, שכולנו דוגלים בו, פירושו שהכל כפופים לחוק - הממשלה, המינהל, הנשיא, מבקר המדינה, וגם הכנסת. כשם שלרשויות האחרות ניתנה מסגרת מבוקרת של סמכויות, כך יש לתת מסגרת כזאת, אם כי רחבה יותר, גם לחקיקת הכנסת" (ד"כ 76 (תשל"ו) 1705).
אכן, בהכרזה על בטלותו של חוק שאינו מקיים את דרישותיו של חוק היסוד, מגשים בית המשפט את חוק היסוד. הלגיטימיות של החוקה ושל חוק היסוד מעניקים את הלגיטימיות של הביקורת השיפוטית על חוקתיות החוק. כפי שתיאר זאת חבר הכנסת מנחם בגין, בעת הדיון על החוקה בכנסת הראשונה:
"אחת מן השתיים: או שזו תהיה חוקה הקודמת לכל חוק אחר, או שזו תהיה פיסת-נייר שאין לה כל ערך" (ד"כ 4 (תש"י) 737).
הנה כי כן, ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק היא נשמתה של החוקה עצמה. טול מהחוקה את הביקורת השיפוטית ונטלת ממנה את חיותה. עליונות חוקתית ראוי לה, אפוא, שתגרור ביקורת שיפוטית. עמד על כך פרופ' קלזן, בציינו:
THE APPLICATION OF THE CONSTITUTIONAL RULES CONCERNING LEGISLATION CAN"
BE EFFECTIVELY GUARANTEED ONLY IF AN ORGAN OTHER THAN THE LEGISLATIVE
BODY IS ENTRUSTED WITH THE TASK OF TESTING WHETHER A LAW IS
,CONSTITUTIONAL..." (H. KELSEN, GENERAL THEORY OF LAW AND STATE (CAMBRIDGE
.(TRANS WEDBERG, 1961) 157
--- סוף עמוד 420 ---
(2) ביקורת שיפוטית והפרדת רשויות
- הביקורת השיפוטית של חוקתיות החוק נגזרת מעקרון הפרדת הרשויות. סמכותה של הרשות המחוקקת היא לחוקק חוקים. לשם כך מוסמכת היא לפרש את החוקה לעצמה.
כאשר מתעורר סכסוך בין בעלי דין, ולשם הכרעתו יש לפרש את החוקה, מוטל תפקיד הפירוש על בית המשפט. פירושו של בית המשפט הוא המחייב. פרשנות החוקה היא תפקידו של בית המשפט בהפרדת הרשויות (ראה פרשת פלאטו שרון [2], בעמ' 141).