כשם שבתי המשפט ועורכי הדין בקנדה יכולים למשימה זו, נוכל לה בוודאי גם אנו. כמובן, תמיד יש לזכור כי למחוקק נתון מרחב תמרון חקיקתי; כי השאלה אינה מהו ההסדר החקיקתי האידיאלי, אלא מהו ההסדר החקיקתי שניתן לצפות לו במסגרת המשטר החוקתי הכולל בישראל; כי בית המשפט אינו בוחן את התבנית החקיקתית הנראית לו ראויה, אלא בודק את החוקתיות של התבנית החקיקתית שהמחוקק קבע; כי במקרי גבול יש להעניק למחוקק מרחב סביר של בחירה חקיקתית. על בית המשפט להשתכנע כי המחוקק בחר מבין האמצעים החקיקתיים שעמדו לרשותו ואשר פגיעתם בזכות החוקתית היא הקטנה ביותר. אין לדרוש בחירה אידיאלית.
ד. חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון) (החוק המתקן)
- תחולתחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
- החוק המתקן חוקק לאחר שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותונכנס לתוקפו.
על-כן אין תחולה לפיסקת שמירת הדינים. בעניין זה מקובלת עליי דעתו של הנשיא שמגר. כמובן, החוק המקורי - אשר נחקק לפני חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - אינו נתון לביקורת חוקתיותו. הוא נהנה מהמטרייה הנורמאטיבית אשר סעיף 10 לחוק היסוד מעניק לדין הקיים.
- שלב ראשון: האם החוק המתקן פוגע בזכות חוקתית
- השאלה החוקתית הראשונה המתעוררת הינה אם החוק המתקן פוגע בקניין.
לדעתי, לא יכול להיות ספק שהתשובה על כך היא בחיוב. החוק המתקן פוגע בקניין של
--- סוף עמוד 441 ---
הנושים. הוא מאפשר מחיקת חוב שלא בדרך פירעונו. בכך הוא פוגע ברכושם של הנושים. הפגיעה אינה של "מה בכך" בין שהפגיעה היא קלה ובין שהיא כבדה - זכותו של הנושה נפגעת. יש לבחון, עתה, אם הפגיעה בזכות הקניין היא כדין, כלומר, אם מתקיימים יסודותיה של פיסקת ההגבלה.
- שלב שני: האם החוק המתקן מקיים את מרכיביה של פיסקת ההגבלה
- "החוק"; "ערכיה של מדינת ישראל"
- האם החוק המתקן מקיים את תנאיה של פיסקת ההגבלה? לא שמענו כל טענה כנגד קיומו של התנאי, כי הפגיעה בקניין צריכה להיות "בחוק". תנאי זה התקיים אפוא. האם חוק המתקן הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? השאלה הינה אם חוק (חדש) הקובע הסדר של מחיקת חובות - שבמהותו אינו אלא הסדר של פשיטת-רגל מורחבת - לשם שחרור מיגזר (חקלאי) מסכנת כיליון, תוך הטלת הנטל על כלל הנושים, תואם את ערכיה של מדינת ישראל. חברי משיב על כך בחיוב. דעתי כדעתו, ומטעמיו.
- חברי, הנשיא, מתח, בהקשר זה, ביקורת על הערכאה הראשונה (בר"ע 1908/94ו-3363/94) על שלא העריכה נכונה את תפקידו של בית המשפט, בהעריכה אם דבר חקיקה הולם את ערכיה של מדינת ישראל. כותב חברי:
"בית המשפט אינו יושב לדין כדי לנהל את כלכלת המדינה. הוא אינו משכתב את החוק. הוא אינו הופך את המשני לעיקרי כדי לקבוע שחקיקה הלוקה לטעמו בפגם או בחולשה כלשהם, הופכת לבלתי הולמת ערכיה של המדינה. בית המשפט אינו נקרא להצהיר מה, לטעמו, החקיקה הצודקת יותר או הנבונה יותר לשם פתרונה של הבעיה שעמה הוא מתעמת. בית המשפט נקרא לבחון במסגרת מרכיב זה של סעיף 8, אם החקיקה הנפרסת לפניו, על-פי תכליתה ומגמתה הכללית,