הממסד השלטוני כמו הקהילה המשפטית, וכמוהם כלל הציבור, צריכים להתרגל למהפך זה, שחל לא רק בדפוסי המחשבה, אלא במבנה המשפט בישראל, שהרי:
"כיבודן של זכויות היסוד של האדם ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל הפכה לצו חוקתי. נמצא, כי לא רק שיש לעקרונותיה של הכרזת העצמאות תוקף משפטי, אלא שהחובה לכבד את זכויות היסוד ברוח עקרונותיה של הכרזת העצמאות הפכה לחובה חוקתית, שחוק 'רגיל' אינו יכול לעמוד לעומתה. לפנינו אפוא שינוי מהותי במעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות" (מתוך ספרו הנ"ל של פרופ' ברק, פרשנות במשפט, כרך ג, בעמ' 305).
- מותר לנו להניח ולקבוע שהכנסת כרשות מכוננת הגתה תוספת זו בחוקי היסוד משום שסברה כי הגיעה השעה ליתן משמעות ותוקף לעיקרים ולערכים שבמגילת העצמאות בדבר חקיקה. כך רואה אני להבין את חוקי היסוד במתכונתם דהיום. יתהה התוהה וישאל הספקן - האומנם? הלכך התכוונו חברי הכנסת בחקיקה דרמטית ומרחיקת לכת זו? אפשר אולי שגם יישמעו מפיהם של כאלה השגות והרהורים, עד כמה ידעו והבינו חברי הכנסת, שמכוח הצבעתם נתקבלו החוקים, את המשמעות מרחיקת הלכת העולה מעל פני חוקי היסוד הנ"ל. לאלה ניתן להשיב בשתיים:
(א) מותר לנו להניח כי המחוקק, בעשייתו כרשות מכוננת, נוהג במידה הראויה של רצינות ואחריות בעת שהוא דן בסוגיות חוקתיות, שתמיד השפעתן על מוסדות המדינה ואזרחיה היא מרחיקת לכת. ואם לדבר בסמלים, ייאמר שהוא עושה כן כשמטה הערכים והעקרונות של מגילת העצמאות מנחה את דרכו. על-כן לא ראוי להתייחס למלאכת החקיקה כאילו נעשתה בגישה מזלזלת ולא ראויה.
--- סוף עמוד 455 ---
אכן, המחוקק אינו כול יכול ואינו כליל השלמות, והוא עלול, גם כרשות מכוננת, להוציא מתחת ידו דבר חקיקה לא שלם ושנוי במחלוקת. אולם אין בכך כדי להפחית מכוחה של החקיקה ומתוקפה. ניתן תמיד, לאחר בחינה ראויה ויסודית ועל-פי ניסיון מצטבר בתהליך יישום החוק לאורך זמן, ליזום שינוי ולתקן חוק. עקרונית, אפשר וגם ניתן לשנות חוקה והוראות שנקבעו בדבר חקיקה חוקתית על-חוקית, ובלבד שהדבר ייעשה בדרך הנאותה וברוב הדרוש. אולם תיקון בחוקה אל לו שייעשה כדבר שבשיגרה, חלילה לה לחוקה ולערכים החוקתיים הגלומים בה שיכופו ראש וישתנו עם כל רוח מצויה. יציבות החוק, ועל אחת כמה וכמה יציבות החוקה, הן ערך לכשעצמו.
לכך ייתן המחוקק את הדעת בטרם יקבל חוק, שהרי החוק, ועל אחת כמה וכמה החוקה, באים לקבוע כללים ועקרונות אשר צריכים לכוון את דרכו של האזרח לאורך ימים ושנים שיבואו.