(ב) משמלאכת החקיקה של בית המחוקקים הושלמה והחוק קרם עור וגידים וקיבל תוקף ברוב הדרוש, מתנתק החוק מטבורו של המחוקק והופך להיות ליצירה עצמאית, חיה ורעננה העומדת ומתפתחת בפני עצמה - לקניינו של העם ושל החברה. החוק בא לשרת את אלה והוא יתפרש עם הזמן לאו דווקא על-פי המובן המילולי של המילים, ולא בהכרח על-פי מה שניתן ללמוד באשר למחשבותיו של חבר-כנסת זה או אחר בעת שעסק במלאכת החקיקה, אלא על-פי התכלית החברתית שהחוק בא ליישם בהתאמה לזמן ולמקום ולצורכי הקהילה.
בית המשפט, בבואו לפרש דבר חקיקה כזה, אינו מתעלם ממילות החוק. הוא ימצא בתהליך החקיקה עזרים להבנת משמעות החוק. אך בראש ובראשונה יבחן השופט את החוק בראייה אובייקטיבית ומציאותית, מתוך שאיפה לממש את התכלית הערכית והנורמאטיבית של החוק במציאות קיימת; הדבר ייעשה לא על-פי השקפת עולם אישית, אלא על-פי בחינה זהיר וקפדנית של הערכים המוגנים העולים מעל פני דברי החקיקה - ערכים הבאים לקדם וליישם את חזון מגילת העצמאות, על-פי רוחה, מתוך ראיית יעדיה המוצהרים.
- חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק נמנים עם משפחת זכויות היסוד של האזרח שלא כולם יושמו עדיין בדבר חקיקה, אף שיש להניח ולקוות שיתרחבו עם הזמן. אולם, בהיותם יונקים מאותם עקרונות וערכים, משלימים הם זה את זה וכרוכים זה בזה, ועל-כן ניתן ללמוד מהאחד על רעהו ולהשלים עקרונית וערכית האחד את האחר, ואת שניהם גם יחד יש לקרוא ביחד עם הערכים וזכויות האדם אשר נקבעו במגילת העצמאות.
בפסק-דיני בעניין כלל [37] עמדתי על כך ביתר הרחבה וגם הפניתי לדברי פרופ' י' ה' קלינגהופר במאמרו "חופש העיסוק ורישוי עסקים" עיוני משפט ג (תשל"ג-ל"ד) 582, 605, שבו הביע השקפתו לאמור:
--- סוף עמוד 456 ---
"... כל זכויות היסוד של האדם מתחברות יחדיו למכלול של נורמות המבטיחות את חופשו. קיימת השפעה הדדית ביניהן ואם מזלזלים באחת מהן, עשוי הדבר לשמש צעד ראשון לחיסול זכויות יסוד אחרות ואולי לערער את המבנה העדין המורכב של החופש כולו".
אמור מעתה, שבבואנו לסקור את חוקי היסוד ולדלות מתוכם את המשמעות הערכי והעקרונית שבזכות המוגנת, ראוי כי ננחה עצמנו על-פי המשתמע משני החוקים גם יחד ועל-פי הפרשנות שכבר ניתנה, ככל שניתנה, לאמור בחוקים אלה.
- בפסק-דיני בעניין כלל [37] ראיתי להדגיש את המשותף לשני החוקים לעניין סעיף ההגבלה המצוי בשנייהם והנלמד מתוכם. ורואה אני להבהרת גישתי לצטט את הדברים כלשונם:
"צד שווה לשני חוקי היסוד, המלמד אף הוא כי עניין לנו במסכת אחת, במשפחת זכויות יסוד אחת, הוא בסעיף המוגדר כ'סעיף ההגבלה' המצוי בכל אחד משני החוקים, וזו לשונו: