'אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו' (סעיף 8 בחוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף 4 בחוק-יסוד: חופש העיסוק ...).
צא ולמד מסעיף הגבלה זה כי חוקי היסוד המעצבים המשריינים והמגינים על זכויות יסוד של האזרח אינם מוחלטים, שהרי אפשר גם אפשר שזכות יסוד אחת תתנגש בזכות יסוד אחרת, חשובה לא פחות. לכן הזכות היא, למעשה, יחסית ואפשר שיהא עליה לסגת מפני חירויות אחרות של האזרח. יכול שזכות יסוד כגון חופש העיסוק תתנגש בחירות אחרת של האזרח, כשם שכול שהיא תתנגש באינטרס ציבורי מובהק בר-חשיבות לכלל האזרחים. על-כן, למקרים אלה יש למצוא את שביל הזהב המאזן בין הזכויות המתנגשות, כאשר במקרה האחד תיטה הכף ויינתן היתרון למען זכות יסוד פלונית ובמקרה האחר חוכמת האיזון תטה את הכף לטובת זכות יסוד פלמונית.
איזון זה ייעשה בכובד ראש ובשיקול-דעת רב, על-פי הכללים ואמות המידה שהותנו על-ידי המחוקק עצמו בסעיפי ההגבלה שבחוקי היסוד" (שם, בעמ' 466-467).
--- סוף עמוד 457 ---
- תפיסת העולם החדשה שבמשפט הישראלי, שלידתה בחוקי היסוד הנ"ל, מציבה במפורש או במשתמע את עיקרי זכויות היסוד של האדם במעמד חוקתי על-חוקי כדין מחייב, שכן כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוקי יסוד אלה (סעיף 5 בחוק-יסוד: חופש העיסוקוסעיף 11 של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו = פיסקות הכיבוד). מקובלים עליי לחלוטין דבריו של חברנו, פרופ' ברק, בספרו הנ"ל, פרשנות במשפט, כרך ג, בעמ' 447, לעניין משמעותה של פיסקת הכיבוד, לאמור:
"...פסקת הכיבוד מטילה על המחוקק את החובה לכבד את זכויות האדם.
החוקים 'הרגילים' כפופים לזכויות האדם. המחוקק 'הרגיל' שוב אינו 'כל- יכול'. כוח החקיקה הנתון למחוקק כפוף לחובתו לכבד את זכויות האדם.
מכאן המסקנה בדבר עליונותם של חוקי-היסוד. עליונות זו - אשר לה סימוכין גם בהוראות אחרות שבחוקי-היסוד - נלמדת גם מפסקת הכיבוד".
אולם, כאמור, הגם שזכות היסוד מנוסחת באופן הצהרתי ובלשון חד-משמעית, תורשה פגיעה מסוימת בה לכשיתקיים הצורך לאזן בין חוקי יסוד מתנגשים ובין זכויות האדם המוצהרות אל מול צורכי הכלל. גם אז, כשתיעשה מלאכת האיזון, עליה לקיים את המתחייב מעצם זכות היסוד ו"מההיתר" שבחוק היסוד "לפגוע" בזכות זו בתנאים ובמגבלות שבסעיפי ההגבלה. אם האיזון איננו מתקיים, כי אז דבר החקיקה אינו חוקי והוא עשוי להתבטל, אלא אם כן תימצא לו דרך מילוט אחרת, אם בתיקון חוק היסוד עצמו, ברוב המתחייב, ואם, לעניין חוק-יסוד: חופש העיסוק, על-פי האמור בסעיף 8 שבו (סעיף ההתגברות), המאפשר פגיעה חריגה בחוק היסוד על-ידי חוק רגיל.