(ג) החקיקה הפוגעת נועדה "לתכלית ראויה";
(ד) החקיקה פוגעת בזכות היסוד "במידה שאינה עולה על הנדרש".
הבירור והעיון נעשים צעד צעד, שלב אחר שלב.
ראשית, עלינו להיווכח כי הפגיעה נעשתה בחוק או לפי חוק. אם מסתבר כי הפגיעה אינה מעוגנת בחקיקה כאמור, אלא, למשל, רק בהוראות מינהליות או בחקיקת משנה שאינה נשענת על הסמכה מפורשת בחוק, כי אז אין עוד צורך להמשיך בתהליך הבדיקה, שהרי הפגיעה אינה כדין מכול וכול, יהיו המניעים שמאחוריה אשר יהיו.
--- סוף עמוד 459 ---
נמצא כי הפגיעה מעוגנת בחוק, תיבחן השאלה אם ההוראה הפוגעת הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, שאם ההוראה הפוגעת אינה הולמת את העקרונות והערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, כי אז לא ראוי לה שתתקיים. פגיעה כזו, שבאה, למשל, לשרת מטרות שרירותיות מצד השלטון כנגד אזרחיה (להפלות, לקפח, לנשל וכדומה), אפילו קיבלה לבוש של חוק רגיל, מקומה לא יכירנה במישור החוקתי, שהרי הערכים שבחוק היסוד הם אשר יקרינו את נורמות ההתנהגות הנאותות של השלטון ושל האזרח ואין לעמעם ערכים אלה ולכרסם בהם על דרך חקיקה רגילה. ייקבע כי ההוראה הפוגעת אינה מתנגשת עם ערכיה של מדינת ישראל, ויש שהחקיקה הפוגעת יכולה אף לשרת ערכים אלה, כי אז יש לעבור לשלב הבדיקה הבא, דהיינו, האם החקיקה הפוגעת מיועדת לתכלית ראויה. התברר כי ההוראה הפוגעת אינה משרתת תכלית ראויה משום שאין בה כדי לקדם מטרות חברתיות ממלכתיות המיטיבות עם הציבור או שאינה מאזנת כראוי בין זכויות יסוד שוות ערך, כי אז הפגיעה אינה נסבלת ואין להשלים עמה.
נמצא כי החקיקה הפוגעת מתכוונת לטוב וכי יש בה כדי לקדם או לשמר ערכים חברתיים נאותים, שכן היא משקפת איזון ראוי בין זכויות כבוד היסוד מתנגשות, כי אז אפשר שייאמר על אותה הוראה פוגעת כי ביסודה משרתת היא תכלית ראויה. אם זאת תהיה המסקנה, אזי נעבור לשלב נוסף בתהליך הבחינה. אכן, תכלית ראויה היא מרכיב חשוב, שבהיעדרו אין להשלים עם חקיקה פוגעת, אולם גם קיומה של תכלית ראויה לא יכשיר את הפגיעה, אם לשם השגתה מתיר החוק הפוגע פגיעה חריפה ומעבר לנדרש בזכות היסוד, שכן לא כל האמצעים כשרים להשגת התכלית הראויה. רכיב זה שבסעיף ההגבלה הוא הסכר האחרון - וניתן אולי לומר גם היציב מכול - אל מול גליו של חוק המבקש לכרסם ואף לפגוע בזכות יסוד של האזרח. אפילו תעמוד הפגיעה בכל מרכיביו האחרים של סעיף ההגבלה, עדיין תתחייב מידה רבה של זהירות וריסון מצד המחוקק בקביעת מידתה, נחיצותה, היקפה ועומקה של ההוראה הפוגעת - באמצעי הננקט. אין להתיר פגיעה גסה בזכות יסוד מוגנת, ויש לחתור לכך שהפגיעה תהיה מצומצמת ומתונה ככל האפשר, ומכל מקום שלא תעלה על הנדרש להשגת התכלית הראויה.