הרשות המחוקקת, בפרשת מרבורי ([MARBOURY ]94) אכן, פרשת ברגמן [15] היא הוכחה נוספת לאמירה המפורסמת של השופט הולמס כי דף של היסטוריה שקול כנגד ספר של היגיון.
- המהפכה החוקתית של פרשת ברגמן [15] הייתה, כדרכן של מהפכות מוצלחות, רק שלב ראשון בתהליך מורכב וממושך. היא סללה את הדרך לשלב השני של המהפכה שנפתח, לפני שלוש שנים לערך, על-ידיחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותווחוק-יסוד: חופש העיסוק. שלב זה, אף שמבחינה מעשית חשיבותו עולה לאין שיעור על חשיבותו של השלב הראשון, מבחינה עיונית אין בו פריצת דרך. חוקי היסוד החדשים אינם
--- סוף עמוד 468 ---
יוצרים את זכויות האדם, שהרי הפסיקה כבר נתנה להן תוקף מימים ימימה; הם אף אינם יוצרים כלל פרשנות חדש, שהרי הפסיקה קבעה זה כבר כי יש לפרש את כל החוקים לאור זכויות האדם. אלא מאי? הם מרחיבים את העיקרון שנקבע בפרשת ברגמן [15], שבינתיים זכה להסכמה כללית, הוא העיקרון שהכנסת רשאית לכבול עצמה בחוק יסוד. אכן, בפרשת ברגמן [15], קבע בית המשפט רק את העיקרון של כבילה צורנית, כלומר, כבילה הדורשת רוב מיוחד של חברי הכנסת. עכשיו עומדת על הפרק כבילה מהותית, כלומר, כבילה הדורשת התאמה של חוק רגיל לערכים ולעקרונות שנקבעו בחוקי היסוד החדשים.
בשלב זה, המעבר, במסגרת אותו עיקרון, מן הכבילה הצורנית אל הכבילה המהותית, הינו קל וחלק. זוהי התפתחות טבעית. אכן, התפיסה שלפיה הכנסת רשאית לכבול עצמה בחוק יסוד גם בכבילה מהותית כבר מקובלת כמעט על הכול. היא באה לידי ביטוי במחקרים מדעיים ובאימרות אגב של בית-משפט זה. עכשיו, בפסק-דין זה, היא זוכה למעמד של הלכה. כדברי הנשיא שמגר (לעיל, בפיסקה 35), "מבחינה הגיונית, אין מקום להבחין בין כבילה צורנית לכבילה מהותית". זוהי, על רגל אחת, כל ההלכה כולה. ואידך זיל גמור, כאשר תבוא השעה ותעלה הדרישה, בפסקי-דין שעוד יגיעו.
- עם זאת, הבסיס התיאורטי להלכה זאת שנוי במחלוקת. מה מקור כוחה של הכנסת לכבול את כוחה? המחלוקת, שנותרה ללא הכרעה בפרשת ברגמן [15], רחשה מתחת לפני השטח במשך שנים רבות. דומה כי ניתן ואף ראוי היה להניח לה שתמשיך להבשיל בדיון האקדמי, עד שבית המשפט יהיה חייב להכריע בה. שהרי אין היא נחוצה להכרעה במשפט זה. עובדה היא שבסופו של דיון היא נותרה ללא הכרעה.
כך לגבי שאלה זאת, ובדומה לכך גם לגבי שאלות נוספות, חשובות וקשות, שנדונו בהרחבה בפסק-דין זה. בתחום המשפט החוקתי נדרש בית המשפט להלך בזהירות רבה במיוחד כדי שלא ימעד. בתחום זה, יותר מאשר בתחומי משפט אחרים, בית המשפט קובע אורחות חיים. לא פעם פסקי הדין שלו אינם רק ציוני דרך, אלא הם פורצים דרכים חדשות. הדבר מחייב בדיקה יסודית של פני השטח וראייה לטווח רחוק. ראוי להתקדם בדרך עקב בצד אגודל. קפיצת הדרך עלולה למוטט את היציבות שהיא חיונית להתקדמות.