השוו ע"א 549/75 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה [62], בעמ' 465-466. "האסיפה המכוננת"
--- סוף עמוד 485 ---
נתכוננה על-פי דברה של מועצת העם, ואמורה הייתה להיות - על-פי דין - שלוחתו של העם לכתיבתה של חוקה. לאחר מכן בחר אמנם העם באסיפה המכוננת - על-פי חוק שחקקה מועצת המדינה הזמנית - כשלוחתו המפורשת לכתיבתה של חוקה. כך חקקה מועצת העם וכך בחר העם. ואולם לא מועצת העם ולא העם - לא זו ולא זה - לא הסמיכו את האסיפה המכוננת להעביר סמכותה לאחר. תואר אצילות כי יעניק המלך לפלוני, יהפוך אותו פלוני אציל בין אצילים. ואולם תואר של אצילות לא יעבור לאחר בין החיים, ואף לא בירושה אלא אם נולד כתואר העובר בירושה. אציל אין בכוחו להעביר לאחר תואר אצילות שזכה בו, והרי התואר דבק בו, ורק בו. כך אציל וכך האסיפה המכוננת, שלא היה בכוחה להעביר לכנסת השנייה סמכות שמקורה באמון אישי שזכתה בו מבוחריה. והדברים פשוטים.
- בסמכותה כרשות מכוננת לא קנתה הכנסת הראשונה כוח - אליבא דכולי עלמא - אלא לחוקק חוקה בלבד. הא ותו לא. אכן, רשות נעלה הייתה האסיפה המכוננת - בדברי חוק נעלים אמורה הייתה להעסיק את עצמה - אך סמכות זו לא קנתה אלא לחוקק חוקה בלבד. האסיפה המכוננת אפשר הייתה "כול יכולה", אך "אסיפה מכוננת כול יכולה" הייתה, לאמור, "כול יכולה" - אך בתחום המוגדר של חקיקת חוקה בלבד. היא לא הייתה "כול יכולה" בתחומים אחרים, לרבות לא בתחום של העברת סמכויותיה לאחר. סמכות להעברת סמכות לא ניתנה לה, "סמכות טבעית" להעביר מסמכויותיה לאחר לא הוקנתה לה, ואף סמכות "להסדיר" את עצמה לעניין העברת סמכויותיה לא קנתה.
מי שנולד "חד-פעמי" יישאר "חד-פעמי". משל למה דמתה היא האסיפה המכוננת, למלכת הדבורים (מלכה-אם) היושבת כבוד על מקומה וייעודה בחייה הוא להטיל ביצים ועל דרך זה לקיים את דור הדבורים הבא. הישרדות על דרך רבייה היא הייעוד הטבעי של החי, וזה תפקידה של המלכה. תפקידה הוא חשוב עד למאוד - חשוב לאין ערוך מתפקידה של דבורה עמלה - אך תפקיד זה תפקידה שלה הוא, ולאחר לא תוכל להעבירו.
הכנסת הראשונה כרשות מכוננת, ייעודה האחד והיחיד היה כתיבתה של חוקה.
סמכותה זו לא כללה בגדריה סמכות כי תאריך את כהונתה, כי תוריש את כוחה.
האסיפה המכוננת - הכנסת הראשונה הייתה כמלכה, אך תואר זה ניתן רק לה ובלא שהוסמכה להעבירו לאחר.
- חשיבות רבה אני מייחס לבחירות שהיו לאסיפה המכוננת. בלכתם אל הקלפי לבחירת האסיפה המכוננת, אמרו הבוחרים לבחור - על-פי דין - בגוף שיעניק חוקה לישראל. גם אם אמרנו כי בבחירות אלו ואחרות שהיו לכנסת זו או אחרת, העלו מפלגות את נושא חקיקתה של חוקה לישראל, הנה בזאת נשתנו הבחירות לאסיפה המכוננת מכל שאר בחירות שהיו לכנסות שלאחריה, שרק בבחירות אלו עמדה שאלת החוקה לעיונו של הבוחר כשאלה על-פי דין. האסיפה המכוננת יועדה מעיקרה לכתיבתה של חוקה, וממילא "ידעו" הבוחרים לאסיפה המכוננת כי עומדים הם לבחור גוף שיעסיק