--- סוף עמוד 507 ---
בחירות לאסיפה מכוננת ב-25 ליאנואר 1949. ב-16 לפברואר נתקבלה חוקת המעבר, ובהתאם לחוקה זו, שנקבעה אמנם זמן לא מעט לאחר 1 באוקטובר, הוקמו שלטונות נבחרים וסדירים של המדינה, וב-10 למארס 1949 נתאשרה הממשלה הסדירה הראשונה על-ידי הכנסת בהתאם לחוקה" (ד"כ 4, בעמ' 813).
ראו עוד: ח' צדוק, "סדרי השלטון בישראל לאור המשפט החוקתי" סדרי שלטון
ומשפט בישראל (המדפיס הממשלתי, בעריכת צ' זילביגר, תשי"ד) LIKHOVSKI, ;49 ,39
SUPRA, 4 IS. L. REV., AT 64-65.
באותה רוח דיבר חבר-כנסת ורהפטיג:
"תסלחו לי אם אשיב את התשובה של שלום עליכם: ראשית, מעולם לא התחייבנו (לחוקק חוקה - מ' ח') ושנית, אם התחייבנו כבר מילאנו את התחיבותנו;
ונוסף לכך, אם התחייבנו בהכרזה זו (על הקמת המדינה - מ' ח') למתן חוקה - כבר ביטלנו התחייבותנו בתוקף החלטות מאוחרות יותר...
...
ולשאלה השנייה - האם יש לנו כבר חוקה? אני חושב שיש לנו חוקה לפי אותה התחייבות המצויה בהכרזת העצמאות. ההתחייבות הזאת היא לא כלפי או"ם, אלא שאנו נטלנו על צמנו התחייבות כזאת, שאינה קשורה להחלטת עצרת האו"ם, ואין אנו צריכים להבטיח תנאים שאינם ניתנים לשינוי על-ידי רוב רגיל, או שאינם ניתנים לשינוי בכלל. וחוקה כזאת כבר יש לנו, על-ידי זה שקיבלנו את פקודת סדרי השלטון והמשפט, את חוק המעבר ואת פקודת הבחירות לכנסת, אשר על-פיה נתקיימו הבחירות. חוקה פירושה מערכת החוקים המסדירים את עניני השלטון והמשפט במדינה. אצלנו קיימת מערכת חוקים כזאת, ואם כך - יש לנו חוקה.
במידה שיודעים את ההבדל בין חוקה כתובה וחוקה בלתי-כתובה, אפשר לומר שאין לנו חוקה כתובה. אבל כאשר מדברים על 'חוקה' באופן כללי, הרי זה כולל גם חוקה כתובה וגם חוקה בלתי-כתובה. המדע הקונסטיטוציוני מבדיל בין כמה סוגי חוקות, ובתוכם - בין 'חוקה כתובה' לבין 'חוקה בלתי-כתובה', אלא ששתיהן נקראות בשם 'חוקה'. אם נאמר בהכרזת העצמאות שעלינו לקבל חוקה, זאת אומרת שעלינו לעשות את הסידורים שיאפשרו שלטון סדיר במדינה. זאת עשינו. אמנם לא עשינו זאת ב-1 באוקטובר, מפני שהבחירות לכנסת התקיימו רק בינואר, אבל יש לנו שלטון סדיר במדינה, אם כי אפשר וצריך לשכללו. אבל אי-אפשר להגיד שאין לנו חוקה" (שם, בעמ' 729-730).
--- סוף עמוד 508 ---
- הארכנו להביא מדבריהם של חברי-כנסת. לא אמרנו - ולא נאמר - שאנו מסכימים עם דבריהם, כשם שלא אמרנו ולא נאמר כי איננו מסכימים עם דבריהם. כל שבכוונתנו לומר אינו אלא זה, כי רבות הן הדעות הרווחות בכנסת. על דברים שנאמרו בכנסת נאמר אנו: הפוך בה והפוך בה דכולא בה. לכנסת אין דעה אחת, ולא ממנה ניוושע לפירושו של הדין. בהתבוננה בראי ניבטות ממנו אל הכנסת פנים רבות.
כיצד נדע באילו מן הפנים הרבות נבחר?