--- סוף עמוד 514 ---
ואשר למעט מקצת הוראות שריון שבאו בחוקי היסוד (כגון בחוק-יסוד: הכנסת), אין להסיק מאלו על קיומה של סמכות מכוננת דווקא. אדרבא: עובדה מוכחת היא כי רוב רובן של הוראות חוקי היסוד לא שוריין כלל, ועובדה זו באשר היא יש בה כדי להצביע דווקא לכיוון מסקנה כי הכנסת לדורותיה לא ראתה בהחלטת הררי יסוד לכינונה של חוקה נוקשה לאלתר (להבדילה מחוקה נוקשה שאפשר תבוא, ואפשר לא תבוא, לאחר סיום מפעל חוקי היסוד). ואשר לאותן הוראות שריון מעטות שנחקקו, לא מצאתי כי מקורן הוא דווקא בסמכות לכונן חוקה. יתר-על-כן: בית המשפט העליון הכיר, הלכה למעשה, בכוחה של הכנסת לשריין את סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת (כך בפרשות ברגמן [15], אגודת דרך ארץ [19], רובינשטיין [20] ולאו"ר [21]), אך לא מצאתי כי ייסד את הכרעותיו על סמכותה המכוננת של הכנסת דווקא. הכנסת - וכמוה בית המשפט העליון - סברו, ככל הנראה כי בהיותה מה שהיא כוחה של הכנסת עמה לשריין חוקים, אך לא הסמכות המכוננת היא שנתנה חיות לסברה זו.
בין כך ובין אחרת, נתקשיתי להבין דרך הוכחה שלפיה קיומם של חוקי יסוד - או הוראות שריון בחוקי יסוד - מוכיחים, באשר הם, כי קנויה לה לכנסת סמכות לחקוק חוקי יסוד (קרי: לכונן חוקה שהיא שוות ערך, כנטען, לחוקי יסוד) או לקבוע הוראות שריון בחוקי יסוד. דרך הוכחה זו מעלה אותנו על מסלול של מעגל קסם שהרי יש בהוכחה כדי הנחת המבוקש. לדעתנו, כפי שנראה להלן, יש יסוד משפטי איתן לסברה כי רשאית היא הכנסת לכבול את סמכותה בגדרים מסוימים, אך כך בלא שתידרש כלל לסמכות המכוננת. בחוקי היסוד נוסיף ונדון עוד להלן.
קושיות נוספות על תורת שני הכתרים
(ובחלקן גם על תורת הריבונות הבלתי מוגבלת)
- תורת שני הכתרים מעוררת מתוכה ובה קושיות (נוספות) שאינן ניתנות לפתרון על נקלה. קושיות אלו לא היו מתעוררות כלל לו חוקקה האסיפה המכוננת חוקה לישראל - כפי שצפתה ההכרזה על הקמת המדינה - ואולם משנתמשכו הדברים והלכו עד שהגענו לימינו אלה, הקושיות לוחצות ופתרון חד ונחרץ לא מצאנו להן.
- למשל: אליבא דחברי, הנשיא ברק, מוסמכת היא הכנסת לחוקק חוקה פורמאלית ומשוריינת, ועד לחקיקתה של חוקה מעשה מיקשה מוסמכת היא הכנסת לחוקק חוקי חוקה משוריינים (כחוקי יסוד). בה בעת, מביע חברי קושי באשר לסמכות הכנסת לחוקק חוקים משוריינים שאינם חוקי יסוד, ובאשר לסמכות לחוקק חוקי יסוד בנושאים שאינם "נושאי חוקה". כך, למשל, בנושא החוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, ולעניין הקביעה בו כי רק רוב חברי הכנסת יהיה בסמכותם לשנותו. על נושא זה בכללו עומדים אנו במקום אחר, ועתה לא ביקשנו לעמוד אלא על ההבחנה בין "נושאי חוקה" לבין נושאים שאינם נושאי חוקה, שבראשונים ניתן, על-פי הדוקטרינה, לחוקק חוקי יסוד, ובאחרונים, כנטען, אין סמכות לחוקק חוקי יסוד.