"התארגנות" הכנסת לפעילות
- בקובעה נורמות לחברה בישראל, "שפת הדיבור" של הכנסת היא בחקיקתם של חוקים, והחוקים הם-הם הנורמות המחייבות. ואולם כיצד תפעיל הכנסת סמכותה במלאכתה זו של "חקיקת חוקים"? בהיותה גוף קולגיאלי בן מאה ועשרים חברים - כיצד "תחוקק"? כיצד ייאספו המחוקקים בעם לישיבה של חקיקה? באילו ימים ובאילו שעות? מה יהיה סדר ההליכים עד שהצעת חוק תהפוך "חוק"? ולאחר שנחקק - כיצד יובא חוק לידיעת הרבים? "כנסת" אינה אך מאה ועשרים חברים שנבחרו להיותם חברי-כנסת. כנסת היא מאה ועשרים נבחרים - הם, כמובן, עיקר - אך כל אלה ייעטפו בנורמות ובכללים רבים ושונים שייעודם ארגון עבודתה של הכנסת, כללים שייצרו וייצבו מנגנוני עבודה, למן דרכי העלאתה של הצעת חוק לפני מאה ועשרים החברים ועד להבאתו של "חוק" לידיעת עם ועדה. נדע מכאן, כי עד שיהא בכוחה לחוקק לאנשים ולגופים חוצה לכנסת, שומה על הכנסת להסדיר את דרכי פעילותה בביתה שלה.
התארגנות פנימית זו הינה כורח המציאות ותנאי מוקדם לפעילותה של הכנסת. קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים (בבא מציעא, קז, ב [ז]). הד לכלל זה יימצא לנו בהוראת סעיף 17(א) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, שעניינו "סמכויות עזר": "הסמכה לעשות דבר או לדון בעניין פלוני או להכריע בו - משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק".
דברים שאמרנו נכונים הם לגבי כל גוף קולגיאלי (הוא הדין בבעל סמכות יחיד, בחברה ששלטון החוק, ולו במובנו הפורמאלי, שורר בה). כך הוא, למשל, דינם של
בתי-משפט, וזה אף הטעם להחלתו של ה-LEX FORI על דרכי ההליכים בבתי-משפט גם במקום שלגופם של דברים יחולו כללי מהות השאובים משיטת משפט זרה. ראו, למשל
,.A. V. DICEY AND J. H. C. MORRIS, THE CONFLICT OF LAWS (LONDON, 12TH ED
BY L. COLLINS, 1993), CH. 8, PP. 169. ראו עוד ד"ר א' לבונטין, על נישואין וגירושין הנערכים מחוץ למדינה (מפעל השכפול, תשי"ז) 68-69. ובלשונו של פרופסור אביגדור לבונטין: "כל אורגניזם חייב להיות מאורגן בעצמו לפני שיוכל לארגן את סביבתו" ("הצעת חוק ברירת הדין: סוגיות פרוצדוראליות" ספר אורי ידין, בעמ' 100). וכך אומר פרופסור לבונטין (על פעילותם של בתי המשפט) שם:
"...ללא כללי הדיון והנוהל החלים בו, ועליו, שום בית משפט אינו בית משפט, ואינו מסוגל לפעול ככזה ... משפונים לבית משפט לטפל בענין
--- סוף עמוד 530 ---