כלשהו, יש לקבל את בית המשפט כישות חיה ומתפקדת. כל אורגניזם חייב להיות מאורגן בעצמו לפני שיוכל לארגן את סביבתו. אף המנגנון השיפוטי כך. מבלי סדר העבודה הנוהג בו אין אפילו לזהות את בית המשפט. כללי הרכב ומינוי הם שמורים מי השופטים של ערכאה, ומי מהווים הרכב מסויים.
כללים אחרים, אף הם לא 'מהותיים', מורים היכן פועל בית המשפט, ומתי.
כללים אחרים מורים כיצד נעשית הפנייה אל בית המשפט, כגון שהיא חייבת להיעשות בכתב דווקא, ובמספר עותקים שנקבע, ולהיות מוגשת ללשכה מסויימת בדרך מסויימת, בשעות עבודה מסויימות, וששיחה עם אחד השופטים ברחובה של עיר אינה בגדר הגשת תובענה.
דרכי הפעולה ודרכי ההפעלה, ובוודאי כללי ההרכב, של בית משפט אינם, איפוא, משהו נפרד מבית המשפט 'עצמו'; ואם אין מיישמים אותם - אין לומר שפונים אליו".
דברים הנאמרים על בית-משפט - בית-משפט כמוהו ככל גוף אחר האמור להכתיב נורמות במשפט לזולתו - יחולו על הכנסת ועל חקיקת הכנסת, בשינויים המחויבים מן העניין. הכנסת אמורה "לארגן" את החברה בישראל, וכמי שמקיימת מצווה של "קשוט עצמך תחילה" "תארגן" הכנסת בראשית את עצמה. רק ארגון זה יוכל להפוך גוף סטאטי לגוף דינאמי: אוסף של נבחרי עם יהפוך חבר אנשים הפועל על-פי כללים ותוכנה שנקבעו מראש, וקבוצת אנשים אמורפית תהפוך בת-יכולת למלא תפקידים ומשימות שהוטלו עליה. "ארגונו" של הגוף - הפרוצדורה שיאחז בה, דרכי ההליכים שיילך בהם וכל הסובב את אלה - הינו משני וטפל לתפקידו העיקרי של הגוף; ואולם קריאה בשמו של הגוף - "הכנסת" - תכלול מאליה גם את חבר הנבחרים גם את דרכי ההליכים והאירגון שנקבעו לו. אין קיום ל"כנסת מחוקקת" בנפרד מהליכי החקיקה, למן תחילה ועד סוף. בלא דרכי הליכים ברורים וקבועים מראש לא תוכל הכנסת למלא את תפקידה.
- "התארגנותה" של הכנסת לקראת מעשה החקיקה יכולה היא שתיקבע - ואכן נקבעת היא - בדברי חוק שונים. כך, למשל, קובעסעיף 19 לחוק-יסוד: הכנסת, כי "הכנסת תקבע את סדרי עבודתה" (ההדגשה שלי - מ' ח'); ובהמשך: "במידה שסדרי העבודה לא נקבעו בחוק תקבעם הכנסת בתקנון ..." (מעניין להשוות הוראת חוק זו להוראת סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], בה קנה שר המשפטים סמכויות "להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק ..."; ההדגשה שלי - מ' ח'). "סדרי עבודה" (כמוהם כ"סדרי הדין והנוהג"), יבואו בחלקם בחוק ובחלקם בחקיקת משנה (בתקנון הכנסת או בתקנות סדר הדין) לפי רום מעלתם ובהתאם למשקלם הסגולי: בעוד ש"סדרי עבודה" נעלים בחשיבות יבואו בחוק הנה "סדרי עבודה" נחותים (יחסית) בחשיבות ייכללו בתקנון.