--- סוף עמוד 535 ---
- ומן הקוורום אל ההצבעה בכנסת. כלל היסוד נקבעבסעיף 25 לחוק-יסוד: הכנסת, ולפיו:
"רוב 25. הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה; סדרי ההצבעה ייקבעו בתקנון; והכל כשאין בחוק הוראה אחרת לענין זה".
אלה הם אפוא כללי ההצבעה הנוהגים בכנסת על-פי חוק-יסוד: הכנסת. הכנסת מחליטה על-פי כלל היסוד הדמוקרטי של רוב נגד מיעוט, ובמניין הקולות לא יבואו חברי-כנסת שלא התייצבו להצבעה וחברי-כנסת שנמנעו מהצבעה. רק מי שטרחו להתייצב להצבעה והצביעו בעד הצעה או נגדה, רק הם יובאו במניין, ועל מניין קולות המצביעים יחול כלל הרוב המקובל. נציין כי כללים אלה נהגו בכנסת משכבר הימים.
נוסיף עוד זאת, כי הוראה מעין זו - באשר לחיסור מי שלא השתתפו בהצבעה ובאשר למי שנמנעו מהצבעה - מקובלת בחקיקה בארץ ובשיטות משפט אחרות אף הן.
ואולם אין כל כורח אפריורי בקביעתה של הוראה זו דווקא. כך, למשל, לעניינם של הנמנעים. לו קבע, למשל, כי נמנעים יבואו במניין המשתתפים, כי אז היה באותה קביעה - מיניה וביה - כדי לצרף נמנעים למחנה המתנגדים, ולמותר לומר שקביעת החוק כך או אחרת נודעת לה השפעה רבה על דרכי ההצבעה. כך באשר לנמנעים וכך באשר למי שלא נכחו כלל לעת הצבעה. ניתן לגוון את דרכי קביעתו של ה"רוב" על-פי שלושה משתנים אלה: דרישת קיומו של קוורום, והיחס אל נעדרים ואל נמנעים (על נושא רוב מיוחד, ובו עיקר ענייננו, נדבר בסמוך). הנה כי כן, חיסורם של נעדרים ושל נמנעים ממניין הקולות בהצבעה - כדבר החוק כיום - יש בו כדי לחזק את הממשלה (בהניחנו כי הממשלה היא היוזמת, כעיקרון, החלטות בכנסת); ולהפך:
סיפוחם של נמנעים ושל נעדרים אל מחנה מי שמונים את קולותיהם, יש בו כדי לחזק את האופוזיציה (כיוון שלא הצביעו "בעד", ייספחו ממילא אל המתנגדים). ראו עוד
והשוו: ,ENCYCLOPAEDIA OF THE SOCIAL SCIENCES (NEW YORK, 1953), VOL. 9
AT 55, 58, SUB. TIT. "MAJORITY RULE"; 59 AM JUR. 2D (ROCHESTER AND SAN
FRANCISCO) PARAS. 8, 9. ראו עוד, למשל, ע"א 219/80 בית חלקיה, מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ נ' אפרתי ואח' [67], בעמ' 521-522.
בהיעדרה של חוקה הקובעת אחרת רשאית ויכולה הכנסת לקבוע לעצמה כל צירוף שהוא בין המשתנים השונים - קוורום, נעדרים, נמנעים - וכל צירוף יתקבל כלגיטימי (מבחינה משפטית). אך סייג גדול אחד תלוי על סמכותה זו של הכנסת והוא העיקרון