--- סוף עמוד 537 ---
- נרחיק לכת וכך נאמר: לא זו בלבד שדרישת רוב של 61 אין היא - על דרך העיקרון - יחידה ומיוחדת, אלא שדווקא בה תחנת המוצא לכל מסע של דמוקרטיה.
דרישת רוב של 61 (קרי: רוב מוחלט), לא זו בלבד שעולה היא בקנה אחד עם עקרון היסוד הדמוקרטי של רוב, אלא שהיא במרכז, בה עיקר, היא-היא העיקרון הדמוקרטי.
רוב אבסולוטי אין הוא - על דרכה של הדמוקרטיה - רוב "מיוחד" או רוב "מיוחס".
הוא-הוא הרוב ה"אמיתי", הרוב הנגזר מתוך העיקרון הדמוקרטי של רוב. חוק כי תקבל הכנסת, יהיה בו בחוק כדי לחייב את כל העם; ומתוך שאין אנו חיים במדינת אוטופיה, שבה מסכים כל העם - כאיש אחד - לחוקים העומדים להיחקק, ראוי הוא למצער כי רוב העם - קרי: רוב אבסולוטי של העם - יסכים עמהם. העם מביע דעתו באמצעות נציגיו, ועל-כן נבקש כי רוב אבסולוטי של נציגיו יסכים להטלת החיובים על העם. מי שמסכים חזקה עליו שיטרח ויצביע בעד. ואילו אם לא טרח ולא הצביע - בין משום שנמנע בין משום שלא התייצב להצבעה - אין זה רחוק להסיק כי מתנגד הוא להסדר המוצע. וכך שנינו: "רובו - ככולו": "רוב" שקול כנגד "כול"; "רוב" - כ"כול" דמי; במה דברים אמורים: ברוב מתוך כול, ורוב מתוך כול פירושו הוא -
בראש ובראשונה - רוב אבסולוטי. ראו עוד והשוו ENCYCLOPAEDIA OF THE SOCIAL
SCIENCES, SUPRA, AT 55.
- דברים ברוח זו השמיעו בכנסת חברי הכנסת רפאל ורוזנברג (בדיון עלחוק-יסוד: הכנסת), וסברתי כי ראוי שאביאם. וכך אמר חבר הכנסת רפאל לעניינו של רוב:
"... כשם שלא הייתי רוצה שרוב מקרי יוכל לשנות את ההחלטה שלנו שהיא החלטת הרוב, כך אינני רוצה שיהא צורך ברוב מיוחס מיוחד לשינוי ההחלטה.
גם בכך תהא משום שרירות מסויימת ומשום סילף דעת הרוב, כי אנו רואים בכל זאת כי יש חלק ניכר החותר לקראת השינוי.
אינני מסכים לכן עם המציעים לקבוע שני שלישים או רוב מיוחס אחר, אלא אני מציע 'רוב מתוך כל', שהוא, לפי הגדרת הרשב"א ופוסקים אחרים ההגדרה האמיתית לרוב. פירוש הדבר: רוב של כל חברי הכנסת, ולפי זה רק שישים-ואחד קולות יוכלו לשנותו.
(קריאה: גם זה רוב מיוחס)
לא, זה איננו רוב מיוחס. זהו רוב אמיתי, ולא רוב מקרי.
אני מציע לכנסת להוסיף כאן את התוספת האומרת, כי אין לשנות סעיף זה אלא ברוב של כל חברי הכנסת" (ד"כ 23, בעמ' 898).
וחבר הכנסת רוזנברג כך אמר:
--- סוף עמוד 538 ---
"גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת. אני בא להוסיף ולהסביר מהו ההבדל בין ההצעה שאני מציע, שלפיה אין לשנות סעיף זה אלא ברוב של חברי הכנסת, לבין ההצעה האומרת, שאין לשנותו אלא ברוב של שני שלישים. אין הבעיה שלשני-שלישים דרוש רוב גדול ואילו לרוב חברי הכנסת דרוש רוב קטן יותר.