הבעיה היא עקרונית. הכנסת קיבלה את החוק הזה ברוב, ברוב של חברי הכנסת, ומתקבל על הדעת וצודק שמה שנתקבל ברוב - יוכל להשתנות רק ברוב.
הכנסת לא קיבלה את הסעיף הזה בשני שלישים, ואינני רואה הצדקה מדוע יהיו דרושים שני-שלישים כדי לשנותו.
איני מקבל את הגישה שלחוק קונסטיטוציוני דרוש רוב של שני-שלישים. יש מדינות בעלות קונסטיטוציה, ובהן יש סעיפים מיוחדים הקובעים כיצד לשנות אותה, ולאו דווקא בשני-שלישים, אלא בכל מיני דרכים. באנגליה אין חוקה, בדיוק כמו אצלנו, אלא יש שם חוקים קונסטיטוציוניים ואין שום צורך ברוב מיוחס במקרה שרוצים להכניס בהם שינויים.
...
אבל אני מסכים למה שנאמר כאן, וזוהי גישתנו, שאסור כי דבר עקרוני ישתנה על-ידי רוב מקרי. ומשום כך אנו אומרים: אין אנו בעד רוב מיוחס מבחינה עקרונית, בדרך כלל - חוץ מבנקודה אחת, שעוד נגיע אליה בסוף החוק, לגבי תקנות-שעת-חירום. אבל כאן ברור שמה שצריך להבטיח הוא רוב של הכנסת, פירושו: רוב המדינה. ואני הולך עכשיו לפי השיטה שנתקבלה, לפיה - אם נוקטים בשיטה של בחירות יחסיות - הרי רוב הכנסת פירושו רוב העם. לפי זה, אם שישים-ואחד חברי הכנסת, דהיינו רוב הכנסת המייצג את רוב העם, ירצו לשנות, ישנו. אם פחות מרוב העם, דהיינו פחות משישים-ואחד חברי הכנסת, ירצו לשנות, - כיון שאינם מייצגים את רוב העם, לא יוכלו לשנות. משום כך אנו מציעים לקבל את הסתייגותנו" (שם, בעמ' 898).
באותה רוח דובר אלינו חבר הכנסת רובינשטיין באומרו בכנסת בקריאה הראשונה של הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו:
"... 61 חברי הכנסת אינם שריון, אלא מכשיר שקיים בהרבה פרלמנטים, שנועד למנוע הצבעות מקריות. אבל בלי סעיף 10 החוק הזה יהיה חסר משמעות. לכן הסעיף הזה הוא גם כן סעיף מינימלי; הוא לא דורש, כמו בהצעת החוק שהגיש שר המשפטים, רוב של שני-שלישים, אלא רוב של 61. זה המינימום שמעבר לו אי-אפשר להתפשר, מפני שהרוב הזה של 61 נועד בעצם לקבוע, שלא יהיו חטיפת חוק ושינויו ברוב מקרי" (ד"כ 123 (תשנ"ב) 1236).
--- סוף עמוד 539 ---
וכן אמר חבר הכנסת רובינשטיין בישיבת הכנסת בקריאה הראשונה של הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק:
"אנחנו מציעים כאן, שאת החוק הזה אין לשנות אלא ברוב של חברי הכנסת.
זה לא רוב משוריין. אין כאן שריון ... הדרישה לרוב מוחלט, שהוא לא רוב משוריין, בעצם אומרת לכנסת דבר אחד: את לא יכולה לקבל חוק כזה ברוב מקרי, את צריכה לקבל זאת ברוב מוחלט של כלל החברים. אני רוצה להדגיש, שבהרבה סוכנויות ובהרבה הוראות שחלות על גופים אחרים, זהו בכלל הקוורום. הקוורום הוא רוב מוחלט. בכנסת אין הוראה כזאת, בצדק, משום שאחרת אפשר היה להיתקל יום-יום במכשולים, אבל הקביעה שלנו היא קביעה מינימליסטית צנועה לגמרי, לא דורשת שריון אלא רוב מוחלט" (ד"כ 124 (תשנ"ב) 2596).