--- סוף עמוד 578 ---
טעם בחלוקת הנטל בין הצדדים, באופן שעל המדינה יוטל לשכנע כי הפגיעה היא לתכלית ראויה, וכן שהאמצעי אשר נבחר מתאים להשגת התכלית, ואילו הנטל להוכיח שעל השלטון היה לבחור באמצעי חלופי, שפגיעתו קטנה יותר, ירבץ על שכמו של הטוען לאי-חוקתיות הפגיעה. חברי, הנשיא שמגר, הסביר את טעמה של הבחנה זו (בפיסקה 85 לחוות-דעתו), וגישתו לכאורה מקובלת גם עליי. עם זאת אינני סמוך ובטוח כי כך ראוי לנהוג בכל מקרה. שמא אשר שגישה זו הולמת רק פגיעות בעלות אופי כלכלי, בעוד שהפגיעה בזכויות יסוד אחרות מצדיקה להטיל על המדינה את נטל השכנוע לגבי כל תנאיה של פיסקת ההגבלה. בנתון להערות אלו, שאך נועדו להצביע על כיוון אפשרי בלי לקבוע בו מסמרות, וברוח הצעתם של חבריי, הנשיא ברק והשופט חשין, הייתי מניח בצריך עיון את ההכרעה בסוגיית נטל השכנוע על פניה ורבדיה השונים.
השופט ג' בך: 1. שותף אני לדעה, כי יש לקבל את הערעורים ברע"א 1908/94 וברע"א 3363/94, וכי יש להחזיר את התיקים הנוגעים בדבר אל הערכאה הראשונה להמשך הדיון בהם לגופם של הדברים. כמו כן מסכים אני לדחיית הערעור בע"א 6821/93. גם דעתי היא, כי אין מקום לעשיית צו להוצאות לעניין ערעורים אלה.
- כנראה בשל תחושתם את חשיבותו הרבה של אירוע זה, מבחינת ההיסטוריה המשפטית, החוקתית והשיפוטית של מדינת ישראל, כאשר נדרש בית-משפט זה לראשונה להכריע בשאלת בטלותו של חוק שנתקבל בכנסת, מהטעם שחוק זה פוגע בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותווכי לכן המדובר בחוק לא חוקתי, דנו חלק מחבריי בפירוט רב אף בנושאים אשר ההכרעה בהם איננה נחוצה לצורך מתן פסק-דיננו בערעורים אלה.
אמנם ציינו אחדים מחבריי בפסקי-דינם, כי הפסיקה המחייבת בנקודות האמורות אינה דרושה, וכי לכן מוכנים הם להשאיר את ההכרעה בנושאים אלה ב"צריך עיון", אך משבכל זאת הבהירו את עמדתם בסוגיות האמורות, הביעו חברים אחרים להרכב את דעתם החולקת בנדון. דבר זה עורר את הרצון הטבעי של השופטים שהשאירו נושאים אלה ב"צריך עיון" להבהיר את עמדתם הלכאורית נוספות.
האמת ניתנת להיאמר, כי המדובר בנושאים מרתקים, המושכים את הלב ואת הדעת, הן במישור המשפטי בכלל ובמישור המשפטי-חוקתי בפרט, והן במישור הממלכתי, הציבורי כללי והפילוסופי. הפיתוי לנתח סוגיות אלה בפרוטרוט הוא אפוא גדול. עם זאת החלטתי, כשלעצמי, לעמוד בפני פיתוי זה ולהגביל את הערותיי לאותם נושאים הנראים בעיניי חיוניים למתן החלטתנו הספציפית לעניין ערעורים אלה.
- מקובלת עליי הפרופוזיציה המשותפת לחבריי הנכבדים, הנשיאים שמגר וברק, שאתה מזדהים גם רוב יתר שופטי ההרכב, ולפיה מוסמכת הכנסת הן לקבל חוקים רגילים והן לחוקק חוקי יסוד מיוחדים המהווים חוקה לישראל, כאשר באותם חוקים אחרונים רשאית הכנסת אף לכבול את סמכותה שלה ושל הכנסות הבאות, לתקן את