"כל אחת מרשויות השלטון נדרשת, לעתים מזומנות, לפרשנותו של דבר חוק, כי הפעלתו של חוק חרות כרוכה תדירות – ולהלכה תמיד – בקביעת עמדה כלפי מהותו ותוכנו. אולם ההכרעה הפרשנית הסופית והמכרעת לגבי חוק, כתוקפו בכל עת נתונה, היא בידי בית המשפט, ולגבי סוגיות, המובאות לבחינה בתוך מערכת המשפט, היא בידי הערכאה השיפוטית העליונה".
בית המשפט העליון הוא הפרשן המוסמך לנוסחו של חוק, כמצבו בכל עת נתונה.
חקיקת חוקה פירושה מסירת כוח לחברה, לערכיה ולעקרונותיה. בית המשפט העליון במשטר חוקתי הוא כלי לכפיית רצון המחוקק, שהוא הנציג הנבחר של העם, על כל אלה
--- סוף עמוד 316 ---
המוסיפים לחוקק חיקוקים או לבצע אקטים שלטוניים, לרבות המחוקק הראשי עצמו.
השוני בין המחוקק הראשי לבין יתר הגורמים הוא אך בכך שהמחוקק הראשי גם מוסמך לקבוע דרכים להסרת הכבלים שבהם כבל את עצמו. בית המשפט אינו מציב לפני המחוקק אלא לוח שעליו חרוטים דברי המחוקק עצמו, בלוויית פרשנותם המוסמכת; מתפקידו ומסמכותו של בית המשפט לציין מה נמצא בתחום המותר ומה אסור מעיקרו. כרשות השופטת, בית המשפט הוא הפרשן הנאמן והמוסמך של דבר המחוקק.
בעשותו כן, בית המשפט אינו מכפיף את החקיקה לערכים ולעקרונות נפרדים משלו; שהרי אין ערכיו ועקרונותיו של בית המשפט אלא אלו המבטאים את תפיסתה של המדינה והחברה. אלו בעיקרם הערכים כפי שגובשו על-ידי המחוקק עצמו או כפי שגובשו בדין מאז קום המדינה במגילת העצמאות ומכוח סעיף 11לפקודת סדרי השלטון והמשפט. בית המשפט מכפיף את החקיקה לערכיה ולעקרונותיה של החוקה, זו שכבר נכתבה וזו שהיא חלק מן המשפט הפוזיטיבי שלנו, מעיקרו של דבר. בית המשפט הוא הכלי העיקרי להבטחת קיומה וכיבודה של החוקה.
.59הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו פותחת בדברי ההסבר ומציינת, בעמ' 60, כי "הצעת חוק זו נועדה להגן באורח חוקתי על זכותו הבסיסית של האדם לחיים, לחירות, לשלמות בגופו ולשמירת כבודו" )שם, בעמ' 60; הדגשה שלי – מ' ש'). אני יוצא מתוך ההנחה כי חברי הכנסת עמדו על מלוא משמעותם של דברי ההסבר ושל חוק היסוד עצמו. אכן, כמקובל, מבחינה פרוצדורלית – קבלת חוק היסוד נעשתה בהתאם לתקנון הרגיל של הכנסת. חוק היסוד עבר ללא הצבעת רוב של חברי הכנסת, אלא רק ברוב של המשתתפים בהצבעה. לא קדם לכך דיון ציבורי. בכך נבדל חוק היסוד מחוקות אחרות. רוב החוקות באו לעולם עם כינונה של המדינה או בהליך ציבורי ופומבי לאחר דיון רעיוני מעמיק. חוקה מועברת ברגעים של "הארה חוקתית". חוקה מועברת, בדרך כלל, לאחר מאורע בעל חשיבות היסטורית (עצמאות וריבונות; מהפכה; שינוי מדיני).