הפרשנות החוקתית הגרמנית מעירה בקשר להחלטות המחוקק בנושאים כלכליים,סוציאליים וחברתיים;
--- סוף עמוד 330 ---
In bezug auf prognosenentscheidungen des gesetzgebers belaesst das" und-, sozial-bverfg dem gesetzgeber im wirtschafts (-prognose) 'die verfassung billigt dem gesetzgeber bei der gesellschaftspolit. Bereich einen weiten:spielraum Er ueberschreitet ihn einschaetzung der fuer die allgemeinheit drohenden gefahren;einen beurteilungsspielraum zu , dass sie vernuenftigerweise keine grundlage fuer gesetzgeberische nur dann, wenn seine erwaegungen so offensichtlich fehlsam sind ,kunig/muench) 61, 38bverfge) "'massnahmen abgeben koennen .( 60supra, at ובתרגום לעברית:
"בהתייחס להכרעות שכוללות הערכת מצב עתידי על-ידי המחוקק, מותיר חוק היסוד בידי המחוקק, לגבי התחום הכלכלי, הסוציאלי והחברתי, מרווח (תחום משק) רחב: 'החוקה מעניקה למחוקק, בכל הנוגע להערכה של סכנה הצפויה לציבור, מרווח-הערכה. הוא (המחוקק) חורג מגבולותיו רק אם השיקולים שלו כה שגויים באופן ברור וגלוי, עד כי אינם יכולים לשמש באופן סביר יסוד (או כתשתית) לנקיטת צעדים חקיקתיים' (פסק-דין בית המשפט החוקתי 38, 61)".
קרי, בית המשפט מתערב אם שיקולי המחוקק, באופן ברור וגלוי, כה שגויים עד שלא ניתן לראות בהם בסיס סביר להתערבות חקיקתית.
עד כאן הדעות במספר ארצות אחרות הקוראות בסוגיה דומה לשלנו לזהירות, לריסון ולשמירה על התחומים שיועדו לביקורת השיפוטית כפועל יוצא מחוקי היסוד.
(ג) בסוגיית המסים ראה אצלנו את הגישות החולקות כביטוין במאמריהם של פרופ' א' יורן, "המהפכה החוקתית במיסוי בישראל" משפטים כג (תשנ"ד) 55, 60, ושל פרופ' י' מ' אדרעי, "מכשולים קונסטיטוציוניים וערכיים בהטלת מס על רווחי הון בבורסה" מסים (1994), א-.20
(ד) שיטת הבחינה שתהיה מקובלת אצלנו היא זו הצועדת, עקב בצד אגודל, לאורך אבני הדרך שהוצבו בסעיפים 3ו- 8לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אולם היישום של הכוחות שהוקנו לבית המשפט, מן הראוי שייעשה תוך הימנעות מהפיכת בית המשפט לגורם המעצב באופן פעיל את המדיניות הכלכלית, הנראית לו נכונה או עדיפה.
בית המשפט אינו מבטל חקיקה כלכלית או אחרת, בשל כך שאינה נבונה, לדעתו, או שקוויה נראים לבית המשפט כבעלי השלכות כלכליות בלתי ראויות. בית המשפט בודק את ההיבט החוקתי, קרי, היבט זכויות האדם כפי שתורגם לתנאיהם של סעיפים 3ו- 8לחוק היסוד. מקובלת עליי גם התפיסה של פרשני החוקה הגרמנית, ולפיה אין מתערבים אלא אם הגישה שגויה באופן בה ברור וגלוי, עד שלא ניתן לראות בה בסיס סביר להתערבות חקיקתית.