--- סוף עמוד 331 ---
מרכז הכובד של הכלל הגדול שבסעיף 3אינו דווקא בהגדרת התיבה "קניין", אלא בחיבור של אובייקט החקיקה עם הפעולה המתייחסת אליו. קרי, עניינה של ההוראה שבסעיף 3ב"פגיעה בקניין". פגיעה בקניין לצורך העניין שלפנינו הודגמה על-ידי הפניה לאקטים חקיקתיים בעלי השלכות אישיות מהותיות, למשל אלו שמכוחם מופקע רכושו של אדם, ללא פיצויים נאותים, בשרירות או תוך הפרה מהותית אחרת של זכויתיו. אין כוונה לכך שבית המשפט יפעיל את סמכויותיו החוקתיות לגבי הטלת כל אגרה או חובת ביול שאין בהם הכבדה, רק בשל כך שיש בהם כמובן, לפי טבע העניין, חיוב בתשלום כלשהו. אם כל נושא שולי כאמור יועבר לבדיקה לפי סעיף 8, יעסו בתי המשפט בכל מקרה של שינוי בלתי משמעותי של אחוזי המס בדיונים ארוכים ומייגעים, שבהם תצטרך המדינה להביא ראיות להצדקת המס, ובתי המשפט יהפכו למעשה לנותני חתימת האישרור או הביטול של כל אקט פיסקאלי. התפתחות כזאת אינה רצויה.
יישום סמכויותיו של בית המשפט מן הראוי שייעשה תוך שמירת האיזון בין עקרון הפרדת הרשויות מחד גיסא, לבין חובתו של בית המשפט לפקח על החוקתיות, מאידך גיסא. הקניית הסמכות לקיים פיקוח שיפוטי צריכה להיות מופעלת ללא נטיה להחליט בכל, מכל כל. מחד גיסא, דרושה זהירות כדי לא לשתק גלגלי הכלכלה ומאידך גיסא דרושה פתיחות לשוועת הפרט הנפגע. הדבר מחייב מקצועיות ותבונה. הלוז של הבקורת השיפוטית בעניין קניין, טמון בזכויות האדם ולא בעצוב מחדש של המדיניות הכלכלית.
סיכומו של דבר, לטעמי, אין מגמתה של החקיקה החוקתית בתחום הקניין לכך שבית המשפט יהפוך לרביזור העליון של סדרי הכלכלה והמשק ויבחן תבונתה של מדיניות כלכלית. אין כוונה לכך שבמסגרת הפיקוח החוקתי יארגן בית המשפט מחדש את ההסדרים הכלכליים, בצורה הנראית לו צודקת יותר או נבונה יותר.
.70מכאן לשאלות העולות בקשר לחוק המתקן שבו אנו דנים. כפי שנטען על-ידי בא הכוח המלומדת של המדינה, החוק המתקן נולד כדי לתקן פגמים וקשיי הפעלה בחוק העיקרי:
"פרשנותם של בתי המשפט ונוסחו הלקוי של החוק העיקרי יצרו תהליך מסורבל, לא יעיל, הגורם לכפל דיונים, הוצאות מיותרות, אי וודאות משפטית וכלכלית ודחיית הוצאת 'פסק משקם' סופי וחלוט, שהוא יעדו של החוק העיקרי – הסדרה כוללת ומהירה של חובות הגורם החקלאי".
החוק המתקן לא בא, לפי טענת המדינה, אלא להסיר אי-בהירות, כדי לסלק את הקשיים שנוצרו עקב פסיקות סותרות של בתי-משפט שונים וספקות בדבר פרשנותן הנכונה של הגדרות שונות שבחוק העיקרי; כמתואר בראשית דברנו, הורחבה בו הגדרת "חוב בסיסי";