--- סוף עמוד 332 ---
שונתה בין היתר הגדרת "חוב"; הובהר כי אין להבחין בין "חוב" ל"חיוב"; שונתה הגדרת "חוב כולל" על-ידי הרחבתה והחלתה על חובות ליום כ"ד בטבת תשנ"ב-31.12.91; הוחק נוסח חדש לסעיף 7לחוק העיקרי שהבהיר את ההוראות בעניין הפסקת כל הליך לגבי חוב או ערבות.
כמובן, אין המדובר רק בהסרת אי-בהירויות. עיקרו של דבר אינו בנוסח התיקונים אלא במהותם ובמשמעותם: יש בהם הרחבה – ויהיה זה גם לשם הבהרה אך בעיקר עקב למידת לקחים – של ההסדרים המפסיקים, במיגזר החקלאי שהחוק חל עליו, כל הליך לגביית חוב בדרך הרגילה הנוהגת לפי משפטנו. המטרה היא המרת ההליך המשפטי הרגיל בהסדר סטטוטורי הכולל אפשרות של מחיקת חובות. לפי החוק המתקן, זו האחרונה נרחבת יותר מזו שנקבעה בחוק העיקרי. זכותו של נושה יכול שתימחק לחלוטין או בשיעור ניכר.
לעניין זה אין חשיבות לכך שהסדרים דומים נהגו לפני החוק העיקרי או לפני החוק המתקן. הבהרנו שהחוק המתקן עומד על רגליו הוא, לצורך ענייננו, כי הוא הוחק אחרי תחילתו של חוק היסוד. משנקבעה חובה החלטית להעביר למשקם הליך לגבי חוב והתאפשרה מחיקת חובות נרחבת יותר מזו שנהגה עד אותה עת – יש בכך פגיעה בקניין. די לעניין זה שנפנה להוראותיהם של סעיפים 21ו- 22לחוק העיקרי, כפי שתוקנו על-ידי החוק המתקן.
אמרתי בהקשר זה ברע"א 1759/93 [1], בעמ' 150-151:
"בהפחתת החוב ובפריסתו יש כמובן משום פגיעה בקניין של צד ג' אשר לו חב החקלאי את חובו, והדבר מהווה שינוי של ההסדר שקבעו הצדדים ביניהם מעיקרו. פגיעה זו היא פוסט-חוזית ולכן היא חמורה שבעתיים. לעניין זה חשוב לזכור, כי צד ג' אינו בהכרח בנק או גוף פינאנסי אחר (כפי שהתכוונו לקבוע בתחילה כאמור בהוצאת החוק 'חוב שמקורו באשראי שניתן לגורם חקלאי מבנק ..' – מ' ש'), אלא יכול שיהיה גם אדם פרטי אשר הלווה כספים לאותו גורם חקלאי לצורכי עיסוקו כחקלאי או העניק לו שרות כלשהו, ועתה מפחיתים את סכום החוב אשר לו הוא זכאי: לדוגמה, אדם פרטי אשר ביצע עבודה כלשהי עבור אותו חקלאי או סיפק לו מצרכים, כגון הובלה או הספקת זרעים, שנעשתה לצורך פעילותו החקלאית של החייב – יקבל רק חלק מן התמורה".
פסק הדין שלי היה בגדר דעת מיעוט; אולם זאת לא ככל שהדבר נוגע לאיפיונו הנ"ל של החוק העיקרי, או של כל הוראה דומה המתקנת אותו ומרחיבה אותו. ראה בהקשר זה גם [86] (1935) louisville bank v. Radford(להלן – פרשתוהשווה: [86] radford) והשווה [87] (1937) ,wright v. Vinton branchשם נאנר בעמ' 456-457, מפיו של השופט ,brandiesשסיכם את פרשת [86] radford(אשר גם בה הוא פסק).