בית המשפט ציין כי בעוד שחובות של חקלאי וחבר באגודה חקלאית, הנכללים בגדר חוב כולל, הם רק אלה הנובעים מעיסוקם של חייבים אלה כחקלאים, אין הגבלה כזו לגבי גורם חקלאי שאינו חקלאי וחבר באגודה חקלאית. כל חוב של גורם חקלאי, שאינו חקלאי וחבר באגודה חקלאית, הוא חוב כולל, ללא הבדל מאיזה מקור הוא נובע וכיצד נוצר, ובלבד שהיה קיים ביום .31.12.91
אין מחלוקת, כי חובם של המשיבים, שעליו נסבה התביעה, הוא מכוח ערבותם לחברה פרטית, אשר אינה גורם חקלאי וחובה אינו חוב כולל. השאלה הצריכה דיון היא, האם חובו של גורם חקלאי ליום 31.12.91, הנובע מערבות לחוב שאינו חוב כולל, היא בגדר "חוב כולל" במובן החוק. על-פי הגדרת "חוב כולל" בחוק המתקן, התשובה לשאלה זו היא בחיוב. כמוסבר לעיל, כל חוב של גורם חקלאי, למעט חקלאי וחבר באגודה חקלאית, ליום 31.12.91, הוא חוב כולל, ללא כל קשר למקור החוב.
--- סוף עמוד 257 ---
הנה כי כן, לדעת בי המשפט עולה מכתב התביעה, כי ההליך הוא לגבי חוב כולל של המשיבים. מן הדין להפסיק את ההליך ולהעבירו למשקם. על כך הערעור לפנינו. בשלב הערעור, בלבד, העלה המערער את הטענה כי החוק המתקן סותר את הוראותיו של סעיף 8לחוק היסוד, וכי מכאן בטלותו. על-כן צירפנו ערעור זה להתדיינות שלפנינו.
.7ברע"א 3363/94 הוגשה בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (בר"ע 18/94, ובה בקשת רשות ערעור שנדונה כערעור עצמו, על תיק הוצל"פ (חי') 8-97-14337-02). הבקשה נדונה על-ידינו כערעור עצמו.
בהחלטה האמורה של בית המשפט קמא הוחלט שלא להפסיק את ההליכים נגד המערערים, שלא להעבירם למשקם, ולבטל את החלטתו ההפוכה של ראש ההוצאה לפועל. בית המשפט קבע כמימצא כי החוב שעליו סבה ההתדיינות נוצר בשנת.1988הצורך בקביעת התאריך, כאמור, נבע מן העובדה, כי החוב הכולל בחוק העיקרי זכה, לדעת הערכאה הראשונה, להגדרה מעורפלת, שכן, כזכור, דובר שם ב"(1) (ה)חוב ליום מסויים, כפי שקבע אותו המשקם ..."; ובסעיף-קטן (2) "לגבי תאגיד חקלאי – החוב ליום מסויים כפי שקבע אותו המשקם ...". הגדרה זו הובילה, לדעת הערכאה הראשונה, לתוצאה שאינה משביעה רצון, בשל העובדה שבפועל הייתה נוצרת הפליה בין החייבים השונים (וכן בין הנושים השונים), משום שלא לכולם היה נקבע מועד קובע אחיד. על-כן נכלל בחוק המתקן יום אחיד לכל החייבים.
בית המשפט מציין, כי עצם קביעת התאריך של 31.12.91בהגדרת החוב הכולל המתוקנת אינה מהווה פגיעה בקניינם של הנושים. בסיס הפגיעה נובע מהעובדה כי העמדת תאריך זה כופה על הנושים את הפסקת הדיון (או את אי-תחילתו) בהליך לגבי החוב, אם הוכח להנחת דעתם של בית המשפט, של ראש ההוצאה לפועל, של הרשם או של הבורר, כי החוב נושא ההליך שלפניהם, כולו או חלקו, הינו חוב כולל או ערבות לחוב כאמור. על-פי החוק המקורי, הדיון היה מוקפא אך ורק אם היה מוכח קיומו של חוב בסיסי שנוצר בתקופה שמסתיימת ב-.31.12.87