בית המשפט הזכיר כי מרגע שמוקפא ההליך ומועבר לדיון בפני המשקם, מוסמך האחרון לעשות את אלה: 1) לקבוע את פריסת החוב להסדר על פני תקופה שלא תעלה על שבע-עשרה שנים ושישה חודשים החל ביום ההסדר (סעיף 19(א) לחוק העיקרי לאחר תיקונו בחוק המתקן). בכך נפגעת, לדעת בית המשפט, זכותם של הנושים לממש את קניינם במשך תקופת הפריסה, שכן אלמלא הועבר הדיון אל המשקם (על-פי החוק העיקרי), לא היה נקבע משך תקופת פריסה כאמור.
--- סוף עמוד 258 ---
2) על-פי סעיף 20לחוק העיקרי לאחר תיקונו בחוק המתקן רשאי המשקם להורות על מימוש נכסים לא חקלאיים של החייב, למעט הדירה המשמשת למגורי החייב, כספים בקופת גמל, וחלק בנכסים יצרניים של אלה המפורטים בסעיף-קטן (ב)(3)(א). גם הוראתו של סעיף זה פוגעת בקניינם של הנושים, כאשר אינה חופפת את הדינים האחרים בעניין מימוש או כינוס נכסים או הוצאה לפועל.
כן הורחבה סמכות המחיקה לשיעור שלא יעלה על ארבעים אחוז מן החוב להסדר והורחב יחד עם זאת הבסיס של החובות להסדר, שהרי מדובר גם על החוב הכולל ולא רק על החוב הבסיסי. מכאן כי בחוק המתקן יש פגיעה בקניינם של הנושים, מעבר לאמור בחוק העיקרי.
תחילת החוק העיקרי קדמה לזו של חוק היסוד. אולם, סעיף 10לחוק היסוד איננו חובק תיקונים לחוק שנעשו לאחר תחילתו של חוק היסוד, ואינו מוציא אותם מכלל הוראות הטעונות בדיקה ובחינה לפי סעיף 8לחוק היסוד. השריון הנורמאטיבי מוצא את מקומו בחוק היסוד ב"פיסקת ההגבלה" הבאה להגביל את סמכותו של המחוקק בהתאם לתנאים המופיעים בה. מכוחה של פיסקת הגבלה זו סבר בית המשפט כי הוא מוסמך להצהיר על בטלותו של חוק מאוחר יותר מחוק היסוד, אשר לסברו אינו עומד בתנאים המצוינים בפיסקת ההגבלה. לאור בטלותו של החוק המתקן, נקבע כי יש להתעלם מן המועד הסופי החדש, הוא 31.12.91, ולהחזיר למקומה את ההוראה שבחוק העיקרי המאפשרת למשקם לקבוע לכל חייב יום מסוים (סעיף 12לחוק העיקרי). על-כן החליט בית המשפט קמא לבטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל ולהחזיר את הדיון ללשכת ההוצאה לפועל במקום להעבירו למשקם. על כך הערעור שלפנינו.
.8סוף דבר, בכל שלושת התיקים, שתמצית ההכרעות בהן הובאה לעיל, עולה שאלה זהה ואחידה – והיא: מה דין תוקפו של החוק המתקן לאור הוראותיו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והאם הפגיעה בקניין העולה ממנו היא חוקתית?חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו .9(א) הבחינה של שלושה פסקי הדין שהם נושא דיוננו תיעשה על-פי הסדר הבא: (1) סעיף 10לחוק היסוד קובע כי אין בחוק היסוד כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד. על-כן תיבחן תחילה שאלת תחולתו של חוק היסוד על תיקון לחוק קיים, כאשר חוק היסוד אינו חל על החוק הקיים. אם נגיע לכלל מסקנה כי סעיף 10לחוק היסוד חל על החוק המתקן, מסתיימת בכך התייחסותנו לשאלה