דברים אלו לא מדויקים, עו"ד קול לא נתן את כל העוגה לתובעים, אלא גלגל לעברם את הבעיה עם השוכר הקודם, כפי שנראה בהמשך מתוכן תשובתו ביום 25.12. לאחר שקיבל הודעה על ביטול ההסכם עקב הפרת הנתבעת.
הודעת ביטול ההסכם
- ביום 25.12.2014 הודיע ב"כ התובעים לעו"ד קול: "בהתנהגותך זו הפרת את ההסכם בין הצדדים ומרשיי מבקשים להפסיק את ההתקשרות עמך באופן מיידי", הוא התבקש להעביר כספי הנאמנות חזרה לנאמן, כשבהמשך יועבר אליו פירוט נזקי התובעים. (נספח ט' לתצהיר עו"ד קול).
הצעות נוספות של הנתבעת
- עוד באותו היום השיב עו"ד קול ודחה את הודעת הביטול: "מבחינתנו ההסכם שריר וקיים ומרשיך מוזמנים לבחור באפשרות הנוחה להם ביותר לקיום ההסכם, כשהאולם עומד לרשותם החל מיום 1.1.15 כמוסכם" (נספח י').
- האפשרויות שהועלו בפני התובעים, בנוסף לנשיאה בהוצאות חשמל ומים וקיום אירועים בסוף תקופת ההסכם היו כדלקמן:
" 3. בנוסף... ישנן עוד שלוש אפשרויות בהן יכולים מרשייך לקיים את ההסכם.
- האפשרות הראשונה: מרשיך יכולים לקיים את הסכם השכירות מבלי לבצע כלל את שבעת האירועים ו/או את חלקם.
- האפשרות השניה: מרשיך יכולים להתחיל בשיפוץ האולם בעזרת המשקיע שמצאו, כפי שמסר לי היום המתווך מר עוזרי, מבלי לקיים את שבעת האירועים כולם או חלקם. וגם באפשרות זו נשמח לעזור למרשיך ככל שנוכל.
- אפשרות שלישית: מרשיך רשאים לאפשר את ביצוע שבעת האירועים כולם או חלקם תמורת פיצוי כספי."
- הנתבעת לא באמת הציעה הצעות מעשיות לתובעים. להטיל על התובעים האחריות לביטול האירועים שהנתבעת התחייבה להם בפסק הדין, לא רק שזה לא הוגן, זה גם לא מעשי, התובעים היו צפויים לצו מניעה זמני, הנתבעת לביזיון בית משפט, שלושה חודשים האולם היה מושבת כליל, ועל סמך התנהגות עו"ד קול, היו השיקים עבור שלושת דמי השכירות בסך 150,000 ₪ נפרעים במלואם, כאילו לא אירע דבר. בדיעבד, עו"ד קול מראה בתצהירו כי ניתק החשמל לשוכר הקודם וגרם לכך שבסופו של יום התקיימו רק שני אירועים. זו חכמה בדיעבד ולא הוכחה לכך שההפרה הצפויה היתה לא וודאית.
- ההצעה לשפץ אף היא אינה מעשית, אלא לאחר שיתקיים האירוע האחרון בחודש מרץ. נוכח צו ההרחקה שהגיש השוכר הקודם, ספק אם ניתן היה להתקרב לאולם.
גם האפשרות השלישית של קבלת פיצוי לא היתה מסוימת דיה ולכן לא היה בה כדי לגרום לתובעים לחזור בהם מהודעת ביטול ההסכם. הנה, האיום בביטול ההסכם התממש בניגוד להערכותיו של עו"ד קול, ועדיין לא מצא לנכון להציע פיצוי בסכום ספציפי, או למצער להציע להעביר את מלוא הסכומים שתקבל הנתבעת מהשוכר הקודם לידי התובעים. האמור בסעיף 70 לסיכומי הנתבעת כאילו היתה הצעה דומה, מהווה טענה עובדתית חדשה שלא מצאתי לה זכר בחילופי המכתבים והדברים בין הצדדים.
- עוד יש להבהיר כי גם אם הצעת הפיצוי היתה הוגנת ואפילו גבוהה, אין בה כדי להסיר את ההפרה הצפויה, אלא כדי להביא לשינוי ההסכם, בכפוף להסכמת התובעים. קיום ההסכם ככתבו וכלשונו כדרישת התובעים יכולה היתה להתבצע לו היתה הנתבעת משיגה את שינויו של פסק הדין בינה לבין השוכר הקודם, או מציגה מסמך חתום ממנו המוותר על קיום האירועים. תחת זאת הציע עו"ד קול בתצהירו ניתוח משפטי לפיו פסק הדין אינו מחייב את התובעים "ובהיותם שוכרים תמי לב בעלי זכות חזקה כדין , היו גוברים על ירוק (השוכר הקודם-מ.ק.) בכל עימות משפטי לו היה ביניהן" (ס' 17). ובכן, מי שבנספח להסכם מכפיף עצמו לאפשרות ביטול ההסכם בשל השוכר הקודם, לא יכול להיחשב כבעל זכות עדיפה עליו.
הצעה נוספת שקיבל התובע מעו"ד קול "תסגור את האולם עם מנעול". "אני בריון?" שאל את עצמו התובע (פרו' עמ' 22 ש' 3).