מכתב הנתבעת מיום 29.12.14
- התובעים לא השיבו להצעות הנתבעת. מנהל הנתבעת רושם כך: "הנני לחזור ולהודיעך, כי ההסכם שנחתם בין הצדדים שריר וקיים ומחייב ככתבו וכלשונו, ומרשיך מתבקשים להעביר אלינו את כל השיקים בהתאם להסכם השכירות". (הדגשה לא במקור). אני תוהה כיצד העברת כל השיקים, לרבות בגין שלושת החודשים הראשונים בהם נמנעת מהתובעים חזקה בלעדית מתאימה להסכם השכירות, או לטענת בא כוח הנתבעת כי התובעים "יכלו כמובן לקזז לנתבעת כל חיוב כאמור". (ס' 70 בסיכומיו).
- עו"ד קול לא יידע את התובעים כי יום קודם איים על השוכר הקודם בניתוק החשמל בשל הפרת פסק הדין (נספח ד' לתצהיר הנתבעת), הוא לא הצהיר בפני הנתבעים כי ביטל את שבעת האירועים שאמורים היו להתקיים, ואכן לא ביטל, לכן לא יכלו התובעים לדעת למה מתכוון עו"ד קול קיום ההסכם "ככתבו וכלשונו", והרי ההתחייבות בהסכם היא להעברת החזקה הבלעדית במושכר ביום 1.1.15 ולא חזקה מוגבלת.
מכתב הנתבעת מיום 1.1.15
- ביום 1.1.15 הנתבעת מזמינה את התובעים להתחיל את הפעלת הסכם השכירות ולהעביר אליה את כל השיקים, "הרינו להודיעך כפי שהבהרנו לך במכתבינו מיום 25.12.14 שהסכם השכירות שריר וקיים ואנו נקיימו ככתבו וכלשונו...אם מרשיך לא יופיעו היום...הרי שיש בכך הפרה יסודית של ההסכם, שתגרום לנזקים גדולים ביותר", התובעים חייבים למצוא שוכר חליפי וכל עוד לא יעשו כן, "בהתאם להסכם השכירות, הרי שהם השוכרים והמחזיקים של המושכר.." .(הדגשה לא במקור).
ושוב חוזרת הנתבעת על הביטוי קיום ההסכם ככתבו וכלשונו, מבלי שהיא מפרטת כיצד תמסור חזקה בלעדית באולם נוכח פסק הדין שמחזיק בו השוכר הקודם.
עוד הובהר במכתב כי על אף שהתובעים נחשבים למחזיקי המושכר, הנתבעת תשכיר אותו לאחרים כדי להקטין נזקיה.
בדיעבד מסתבר כי הנתבעת אפשרה לשוכר הקודם לקיים חלק מהאירועים, כך עולה מסעיף 31 לתצהיר עו"ד קול, אם כי הוא עומד בסתירה לאמור בסעיף 30 שם נרשם שבפועל לא התקיימו 7 האירועים. מה שברור הוא שמכתב זה של הנתבעת צופה פני תביעה משפטית, ואינו מלמד על תיקון ההפרה.
- לשני המכתבים האחרונים לא ענו התובעים, ב-31.12.14 הגישו תביעתם הנוכחית לבית המשפט.
טענות הצדדים
- המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם התובעים היו זכאים להודיע על ביטול ההסכם בשל הפרתו, אם לאו.
התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה הפרה יסודית של ההסכם, כל אדם סביר לא היה מתקשר בהסכם שבו אינו מקבל חזקה מלאה ובלעדית במושכר. תקופת השכירות (ס' 2 להסכם) מהווה תנאי עיקרי בהסכם. הנתבעת חטאה באי גילוי עובדות מהותיות כמו: קיומו של שוכר שיש מחלוקת עמו בנוגע למועד פינויו, פסק הדין שהתקבל בעניינו, אי עמידתו של השוכר הקודם בתנאי פסק הדין.