המסקנה המתבקשת הינה, כי לתובעת קשיים כלכליים אמתיים שלא הוסדרו בתוך זמן סביר. בעיות אלה מלוות אותה כבר בסמוך לאחר הקמת הסוכנות וממשיכות לאורך כל הדרך כפי שלמדנו מחילוט הערבויות, עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה, חזרת שיקים, אי תשלום לעובדים (ר' מכתבו של מר ליאור רוזן מתאריך 20.2.08 שעבד אצל התובעת בסוכנות, פוטר מאחר ודרש כי ישולמו לו העמלות המגיעות לו וכן כי לא קיבל משכורת חודש ינואר 2008, למרות שלא עובד בסוכנות מ- 5.2.08 נספח 14 לתצהירו של מר גורלניק) ועוד. בכך עונה התנהלות התובעת להגדרת סעיף 24.1.3 להסכם ההרשאה המאפשר לנתבעת לבטל הסכם ההרשאה ללא התראה מוקדמת ולכן גם מאפשר ביטול ההסכם כדין.
- בכל הקשור עם רמת צוות העובדים שליווה את התובעת. מציין מר יוסי עדן בתצהירו (סעיף 17), כי הצוות היה ברמה נמוכה ואף התובע נעדר רקע מקצועי רלוונטי. לפיכך, החלו לצוף בעיות שונות, הן כספיות והן מקצועיות. הסוכנות בתפעולה השוטף ביצעה טעויות רבות. כך למשל הוצג דו"ח טעויות בהגשת תביעות אחריות (צורף כנספח 1 לתצהירו). אמנם התובעת מציינת כי עסקינן בתקופה של חודשיים (נובמבר דצמבר 2006), אך תקלות אלה קיימות לאחר כחצי שנה בה הסוכנות כבר פעילה.
את מר יוסי עדן החליף במרץ 2007 מר ארתור שירצקי כמנהל האגף הטכני והשירות בנתבעת. במסגרת תפקידו היה אחראי מר שירצקי על מרכז ההדרכה, על השירות והאחריות ועל עמידת הסוכנים בתנאי אמות המידה. מר שירצקי ציין בתצהירו, כי בעיה עיקרית בסוכנות משנה "לב הנגב" הייתה "איכות וכמות אנשי המקצוע... " (סעיף 5 לתצהירו). מר שירצקי הדגיש, כי "לאורך כל תקופת העבודה שלי עם לב הנגב היו בעיות רבות עם איכות השירות ועם אנשי המקצוע עצמם, לרבות היעדרויות חוזרות ונשנות מהדרכות וכנסים וחלופה רבה של אנשי מקצוע" (ר' מכתב דוגמא על היעדרות מכנס מ- 6.3.08, סעיף 1 לתצהירו). עד זה אף ציין, כי התנהלות התובע היתה בעלת "גישה מתנגדת" הרואה בהנחיות הנתבעת מטרד (ס' 7 לתצהירו). המנהל היחיד בתובעת בעל רקע טכני והגורם העיקרי בסוכנות היה מר אליהו חוזה שקיבל את ההסמכות הטכניות המתאימות מהנתבעת ולכן לא ניתן היה להפעיל את הסוכנות בהיעדרו, אך למרות זאת התובע נהג להחליפו עת מר חוזה לא היה בסוכנות, למרות שהיה נעדר כל כישורים טכניים למתן שירות הולם ולנהל מרכז שירות. בחקירתו הנגדית אף ציין, בכל הקשור עם חוסר שיתוף הפעולה של מר ליבוביץ', כי ערך השוואה בפועל עם שלושים הסוכנויות איתן עבד: "היו סוכנות ששתו בצמא את כל ההסברים שלנו, ובאו לכל הכנסים וכל ההדרכות. והיו כאלה שהיו מאד ספקניים לגבי ההנחיות האלה וחשבו שהם יודעים יותר טוב מטויוטה העולמית או שרצו לעשות את הדברים בדרך שלהם, כי חשבו שהדרך הזאת יותר טובה... הרוב ... הבינו שהדרך של טויוטה היא הדרך הנכונה ואם טויוטה היא מספר אחת בעולם אז כנראה שהם עושים את הדברים נכון... מתוך השלושים קרוב לעשרים היו תומכים נלהבים... אולי חמישה, שישה היו ספקנים, אבל עשו מה שצריך והיו כמה סוכנויות שתיים, שלוש, ארבע שאיתן זה היה קשה וליבוביץ' היה בין אלה שזה איתם זה היה קשה. היה צריך לבוא פעם ועוד פעם, ולדבר ולשכנע ולהסביר ולתת תימוכין ולתת הסברים וגם אז לא תמיד זה הלך" (עמ' 89 מול ש' 11 עד עמ' 90 מול ש' 7). ובהמשך, "נתחיל מזה שכשאנחנו מסבירים ונותנים הנחיות מסוימות לעשות דברים ואתה בא אחרי כמה זמן לראות איך זה בוצע, אז הדברים לא ממש בוצעו" (עמ' 90 מול ש' 1-2). בעיקר עסקינן בתלונות של לקוחות על הגישה, היינו "איך לגשת ללקוח, איך לדבר עם הלקוח" (עמ' 91 מול ש' 18). ובהמשך, "אני זוכר באופן קבוע תלונות של לקוחות שהיו מגיעים ומתלוננים על רמת השירות שהיתה בסוכנות... במיוחד בזמן שבו מנהל הסוכנות לא היה... אני מתכוון לחוזה" (עמ' 93 מול ש' 2-6). יחד עם זאת אין להתעלם מכך שגם היו לקוחות שהעניקו משובים חיוביים כפי שגם הודה מר שירצקי בעדותו לאחר שהוצגו לו משובים שכאלה (עמ' 96-99). עם זאת, מר שירצקי הדגיש, כי רמת השירות הייתה נמוכה במיוחד בימים בהם מר חוזה לא נכח בסוכנות "התקלות הגיעו כשהוא לא היה" (עמ' 100 מול 13). לא מיותר לציין כי התובע מודה כי הייתה תקופה בה "אלי חוזה אכן נעדר תקופה ארוכה בשל בעיות בריאות, ושהה בחופשת מחלה" (ס' 57 לתצהירו של התובע).