הסבריו של התובע כי מדובר בתקלה, כי הכסף בפועל לא נגנב אלא הופקד בכספת וכי הסוכן בשל ריב עם סוכנת מכירות אחרת לא מסר לו אודות ההפקדה, וכי למד עליה רק לאחר מספר ימים (עמ' 41 מול 21-25) אינם יכולים לעמוד בכל הכבוד הראוי. תחילה יצוין כי מר כרמון דיבר בשיחה המוקלטת על חודש ימים שבהם לא הועבר לנתבעת סכום הכסף, והתובע אף מוכן לאמץ תקופה זו (ר' עמ' 42 לפרוטוקול מול 6), שנית האמנם לא יודע בעל עסק על סכום של 2,000 ₪ המונחים בכספת העסק תקופה כל כך ארוכה אתמהה? מכאן שקיים קושי בהסבר זה של התובע, מה שמעיד דווקא על התנהלות לקויה עד מאוד של התובעת כלפי לקוחותיה וכן כלפי הנתבעת אליה הייתה אמורה להעביר את סכום הכסף לאלתר.
- המסקנה מהאמור לעיל הינה, כי בכל הקשור עם צוות המכירות של התובעת, התובעת לא עמדה בחובותיה כלפי הנתבעת בהעסקת כוח אדם מתאים, מיומן ונאמן באופן המצדיק המשך מכירת כלי רכב ויש בכך כדי להוות משום הפרה יסודית של הסכם העקרונות, כעולה מסעיף 24.1.1 להסכם, באשר אין להניח כי סוכנות רכב ראויה לשמה תימנע מביצוע מכירת כלי רכב כפי דרישת הנתבעת, פעילות המצויה במרכז מערכת היחסים שבין הצדדים ומחויבת המציאות, שכן מכירות הרכב הינן המנוע שמפעילה את כל מנגנון תפעול סוכנות הרכב (תיקונים וטיפולים לרכבי טויוטה), וגם מטעם זה הפרה התובעת את הסכם העקרונות.
כך גם ביחס לאנשי המוסך שבלעדי מר חוזה חסרו אנשים בעלי יכולת ראויה לשמש כאנשי מוסך ובהעדרו היו תלונות על השירות במוסך כאשר התובע מודה בתצהירו כי מר חוזה נעדר לפחות בשל מחלה תקופה, מה שמעמיד המוסך ללא בר סמכא בתחום הטיפול ברכבים על ההשלכות שיש לכך על איכות הטיפול.
- חזרו וטענו התובעים, כי התקלות שעליהן הצביעה הנתבעת אינן יכולים להיחשב כהפרת הסכם העקרונות. לטעמי, ההיפך הינו הנכון. לא רק שעסקינן בהפרת הסכם העקרונות, עסקינן בהפרה יסודית שלו. כפי שציינתי לעיל, הפרה יסודית זו היא שאפשרה לנתבעת לבטל לאלתר את הסכם העקרונות ואפילו לא להעניק תקופת חסד של 90 ימים, כעולה מסעיף 23 להסכם העקרונות. סוכנות משנה המצויה בקשיים כלכליים ואינה בונה את עצמה בכוח אדם מתאים לביצוע פעילות חשובה ועקרונית מבחינת מערכת היחסים שבין הצדדים, היינו מכירת כלי רכב וטיפול בהם, אינה יכולה לטעמי לשמש סוכנות משנה שכן יש בעצם המשך פעילותה הלקוי יש כדי לפגוע בשמה הטוב של טויוטה כנותנת שירות ברמה גבוהה ללקוחותיה. בנסיבות אלה סברתי, כי ביטול הסכם העקרונות נעשה כדין, ניתנו לתובעת הזדמנויות רבות לתקן את דרכיה אך היא לא עשתה כן, אפילו תאמר כי אי העברת תשלום ע"ח מכירת רכב לנתבעת, שהינו לטענת הנתבעת הקש ששבר את גב הגמל, מקורה בטעות בתום לב אצל התובעת, ולא בכוונה חלילה לגנוב את סכום הכסף, עדיין התנהלות שכזו הינה סימפטום למערכת התנהלות לקויה שליוותה את סוכנות לב הנגב ממועד תחילת מערכת היחסים שבין הצדדים ועד לסופה. יוער לצורך זה, כי לא בכדי הוגשה התביעה ימים ספורים קודם להתיישנותה, כי נדמה שגם התובעים עצמם לא האמינו בקיומה של עילת תביעה ראויה בנסיבות העניין, אחרת היו ממהרים ומגישים אותה מבעוד מועד, כאשר אין כל תימוכין לטענת התובע בדבר התאוששות כלכלית כסיבה להגשת התביעה.