אעיר כי המשיבים טענו שיש בתשובת הנאמן משום הרחבת חזית אסורה.
- לאור הטענה בדבר דחיפות בירור הבקשה היא נדונה במהלך הפגרה בפני כבוד השופטת התורנית חנה פלינר. בדיון שהתקיים ביום 23.7.17 חידדו הצדדים את טענותיהם. בדיון נטען על ידי הנאמן, בין היתר, שיש לדחות את עמדת החברות בהינתן שהדירקטורים, הם בני המשפחה נגועים. עוד נטען על ידו שלא ניתן למקד את הבקשה מכיוון שרב הנסתר על הגלוי וכן כי התנהלות החברות פוגמת ביכולתו לפקח על הנעשה בהן.
באת – כוח הכנ"ר עמדה על הקושי שבקבלת הבקשה לאור הוראות חוק החברות וכאמור בדבריה בדיון.
בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט. בית המשפט סבר שלא הייתה דחיפות לברר את הבקשה בפגרה כמו גם הצביע על הקשר שבין הבקשה לביטול הענקות מניות למשיבים, בקשה 37, לבין בקשה זו וכעמדת הנאמן בבקשה לדיון בפגרה. בסופו של דבר הורה בית המשפט שהבקשה תובא לדיון והכרעה לפני המותב המטפל לאחר הפגרה. עוד ניתנה אפשרות לכנ"ר להגיש תגובה סדורה עד ליום 6.9.17.
המועד להגשת התגובה חלף וזו לא הוגשה משכך עתר הנאמן למתן הכרעה בבקשה על יסוד כתבי הטענות אלא אם בית המשפט יסבור שיש צורך לקיים דיון במעמד הצדדים.
דיון
- לא ראיתי צורך לקיים דיון נוסף במעמד הצדדים שכן כאמור התקיים כבר דיון ממושך במעמד הצדדים, טענותיהם נשמעו ולא התבקש דיון נוסף במעמד הצדדים. גם לא ראיתי מקום לעכב את ההכרעה עד הגשת עמדת הכנ"ר, נוכח הזמן שחלף מאז הוגשה הבקשה ומשעה שהוגשה בקשה למתן החלטה.
הסמכות לדון בבקשה;
- בפתח הדברים נדרש אני לשאלה האם הסמכות לדון בבקשה הינה לבית המשפט של פשיטת הרגל או לבית המשפט שדן כרגיל בסעד המבוקש. בהערת אגב אציין שבבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו הסמכות לדון בבקשה מעין זו, לקבלת מידע לבקשת בעל מניות, מוקנית כרגיל למחלקה הכלכלית וכקבוע סעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.
- הבקשה מושתתת על כך שהנאמן סבור שיש למסור לו מידע שיהיה בו לגישתו לסייע לו בתפקידו כנאמן, קרי, הבסיס לבקשה הוא היות המבקש בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל. אפנה בהקשר זה לסעד כפי שהוגדר על ידי הנאמן בבקשתו:
"בית המשפט מתבקש בזאת להורות כי הדירקטורים שמונו מטעם הח"מ, בתוקף תפקידו כנאמן לנכסי החייב... בחברות שהחייב הינו בעל מניות בהן רשאים למסור כל מידע ובכלל זה מסמכים שיגיעו לידיהם במסגרת מילוי תפקידם..."