פשר (ת"א) 3642-08-16 אליעזר פישמן נ' פישמן רשתות בע"מ

כללי

1. הסוגיה שמונחת לפני בית המשפט הינה האם זכאי בעל תפקיד מכוח מניות שמחזיק החייב, לקבל מידע עודף על הנעשה בחברה, קרי, מעבר לזה שניתן כרגיל לבעלי המניות.

2. עו"ד בנקל, הנאמן לנכסי אליעזר פישמן בפשיטת רגל (להלן בהתאמה: "הנאמן"; "החייב"), מבקש להורות כי הדירקטורים שמונו מטעמו לדירקטוריונים של חברות שחלק ממניותיהם נמצא בבעלות של החייב, במישרין ובעקיפין, יהיו רשאים למסור לו כל מידע בנוגע לחברות ושמגיע לידיהם מכוח היותם דירקטורים באותן החברות.

רקע

3. החייב ניצב בראש קבוצת חברות בעלות פעילות ענפה במשק הישראלי ובחו"ל כאשר חלק מהאחזקות במניות מצויות בידי בני משפחתו הקרובה של החייב. החייב צבר חובות ניכרים הנאמדים במיליארדי שקלים והוגשה נגדו בקשה לפשיטת רגל על ידי רשות המסים. ניתן נגד החייב צו לכינוס נכסיו ועו"ד בנקל מונה למנהל מיוחד ובהמשך הוכרז החייב פושט רגל והמנהל המיוחד מונה לנאמן לנכסיו.

4. החייב מחזיק בין היתר, במישרין ובעקיפין בשרשור גם במניות של החברות הבאות: "פישמן רשתות בע"מ"; "אוניל בניה בע"מ"; "א.ט. אחזקות קירור בע"מ" ו"נכסי צוף בע"מ" (להלן: "החברות"). החייב שימש כדירקטור בחברות ולמצער ברובן. המניות האחרות בחברות מצויות בידי בני משפחתו של החייב רעייתו וילדיו (להלן: "בני המשפחה"), שמכהנים כדירקטורים בחברות.

נוכח היקלעו של החייב לפשיטת רגל הוקנו המניות בחברות לנאמן. האחרון מינה דירקטורים מטעמו בחברות לפי הפירוט הבא: פרופ' בלס כדירקטור בחברת "אוניל בניה בע"מ" וחברת "נכסי צוף בע"מ" ואת מר שרון זאורבך כדירקטור בחברת "פישמן רשתות בע"מ" ובחברת "א.ט. אחזקות קירור בע"מ".

מכוח היות החייב דירקטור בחברות, הוא היה חשוף במהלך השנים למלוא המידע בנוגע לפעילות החברות. לאור חילופי הדירקטורים ומינוי הדירקטורים מטעם הנאמן, לא מקבל הנאמן את מלוא המידע שקיבל החייב שבנעליו בא הנאמן בנוגע לחברות, אלא רק מידע שלו הוא זכאי לקבל כבעל מניות וכקבוע בסעיפים 184 ו- 185 לחוק החברות התשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות").

בהקשר זה יובהר שהמידע מוגבל בעיקרו למסמכים שנוגעים לאספות כלליות או מסמכים אשר משפיעים על ההצבעה בהן וכדומה. עסקינן במידע מצומצם לעומת המידע שלו נחשף דירקטור שהוא מידע הנוגע לכלל פעילות החברה, עסקיה והקשור לה.

בנסיבות אלה הוגשה הבקשה שלפניי שבה נטען ע"י הנאמן שהוא זכאי לקבל את מלוא המידע שמצוי בידי הדירקטורים שמונו מטעמם.

עמדת הנאמן

5. הנאמן מבסס את הבקשה על כך שמכוח היותו מי ש"בא בנעלי החייב" הוא זכאי למלוא המידע שאותו קיבל בעבר החייב. משכך לגישתו, הואיל והחייב קיבל כאמור בעבר את כל המידע בנוגע לפעילות החברות, יש לאפשר גם לנאמן לקבל את כל המידע האמור. מוסיף וטוען הנאמן שקיים יתרון בלתי הוגן לבני המשפחה על פניו שכן אלה נחשפים לכל המידע מכוח כהונתם כדירקטורים ואין לקפח אותו בקבלת המידע. הנאמן ער לטענה שלפיה מכוח חובת האמון המוטלת על דירקטורים לפי סעיף 254 לחוק החברות, אין עליהם למסור את המידע המבוקש אך הוא סבור שאין תחולה להוראה במקרה שלפנינו, שכן פרשנות מעין זו חותרת תחת תכלית הליכי חדלות הפירעון. לגישת הנאמן הואיל והדירקטורים מונו מטעמו, קיים בסיס נוסף לאפשר לאלה להמציא לו את המידע המבוקש.

עמדות הצדדים האחרים

6. החברות מתנגדות לבקשה. לעמדתן מטרת הנאמן הינה קבלת מידע שישמש אותו לצרכים זרים ושלא לטובת החברות. בהקשר זה מפנות החברות לבקשה אחרת שהגיש הנאמן, בקשה 44, שבה הוא מבקש לאפשר לו לחקור בין היתר את נושאי המשרה בחברות. החברות מוסיפות וטוענות שככל שמטרת הנאמן בבקשה שלפנינו לקבל מסמכים לשם החקירות האמורות, שומה עליו לפעול בהתאם לקבוע בהחלטה שניתנה בבקשה 44. החברות מדגישות כי המסמכים שאותם זכאי הנאמן לקבל בקובעו כבעל מניות מוגדרים בחוק החברות וככל שהוא סבור שהחברות אינן ממציאות לו את המסמכים שלהם הוא זכאי לקבל, פתוחה לפניו הדרך לנקוט בהליך עצמאי לפני בית המשפט המוסמך ושלא במסגרת תיק פשיטת הרגל.

אחת החברות, "פישמן רשתות בע"מ" טענה בנוסף שהנטל להוכחת זכות העיון המבוקשת מוטלת על הנאמן, נטל שלא הורם. עוד נטען כי חובת האמון של הדירקטור היא כלפי החברה ולא כלפי הנאמן כבעל מניות אף אם הוא זה שמינה את הדירקטורים.

7. ילדי החייב (להלן: "המשיבים") מתנגדים אף הם לבקשה ומצטרפים לטענות החברות. בנוסף נטען על ידם שההשוואה שעורך הנאמן בינם לבינו אינה רלוונטית שכן יש להבחין בין בעלי מניות לבין דירקטורים שזכאים למידע מתוקף היותם דירקטורים ולא מתוקף היותם בעלי מניות. עוד נטען שקבלת הבקשה תפגע בעצמאותן וניהולן של החברות.

8. הנאמן בתשובתו מפנה את תשומת הלב לכך שמדובר בקבוצת חברות גדולה אשר טרם הכרזת החייב כפושט רגל לא הקפידו בהן על תיחום ההבדל בין בעל מניה לבין דירקטור. כן נטען על ידו שהוא רשאי לקבל יותר מידע מהחייב מתוקף היותו בעל תפקיד. הנאמן חולק על טענת החברות והמשיבים שיש להפנות את המחלוקת לבית המשפט המוסמך שכן לטעמו הסמכות לדון בבקשה היא של בית המשפט של פשיטת רגל, הואיל ועסקינן בסוגיה הכרוכה במסת נכסי החייב.

אעיר כי המשיבים טענו שיש בתשובת הנאמן משום הרחבת חזית אסורה.

9. לאור הטענה בדבר דחיפות בירור הבקשה היא נדונה במהלך הפגרה בפני כבוד השופטת התורנית חנה פלינר. בדיון שהתקיים ביום 23.7.17 חידדו הצדדים את טענותיהם. בדיון נטען על ידי הנאמן, בין היתר, שיש לדחות את עמדת החברות בהינתן שהדירקטורים, הם בני המשפחה נגועים. עוד נטען על ידו שלא ניתן למקד את הבקשה מכיוון שרב הנסתר על הגלוי וכן כי התנהלות החברות פוגמת ביכולתו לפקח על הנעשה בהן.

באת – כוח הכנ"ר עמדה על הקושי שבקבלת הבקשה לאור הוראות חוק החברות וכאמור בדבריה בדיון.

בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט. בית המשפט סבר שלא הייתה דחיפות לברר את הבקשה בפגרה כמו גם הצביע על הקשר שבין הבקשה לביטול הענקות מניות למשיבים, בקשה 37, לבין בקשה זו וכעמדת הנאמן בבקשה לדיון בפגרה. בסופו של דבר הורה בית המשפט שהבקשה תובא לדיון והכרעה לפני המותב המטפל לאחר הפגרה. עוד ניתנה אפשרות לכנ"ר להגיש תגובה סדורה עד ליום 6.9.17.

המועד להגשת התגובה חלף וזו לא הוגשה משכך עתר הנאמן למתן הכרעה בבקשה על יסוד כתבי הטענות אלא אם בית המשפט יסבור שיש צורך לקיים דיון במעמד הצדדים.

דיון

10. לא ראיתי צורך לקיים דיון נוסף במעמד הצדדים שכן כאמור התקיים כבר דיון ממושך במעמד הצדדים, טענותיהם נשמעו ולא התבקש דיון נוסף במעמד הצדדים. גם לא ראיתי מקום לעכב את ההכרעה עד הגשת עמדת הכנ"ר, נוכח הזמן שחלף מאז הוגשה הבקשה ומשעה שהוגשה בקשה למתן החלטה.

הסמכות לדון בבקשה;

11. בפתח הדברים נדרש אני לשאלה האם הסמכות לדון בבקשה הינה לבית המשפט של פשיטת הרגל או לבית המשפט שדן כרגיל בסעד המבוקש. בהערת אגב אציין שבבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו הסמכות לדון בבקשה מעין זו, לקבלת מידע לבקשת בעל מניות, מוקנית כרגיל למחלקה הכלכלית וכקבוע סעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

12. הבקשה מושתתת על כך שהנאמן סבור שיש למסור לו מידע שיהיה בו לגישתו לסייע לו בתפקידו כנאמן, קרי, הבסיס לבקשה הוא היות המבקש בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל. אפנה בהקשר זה לסעד כפי שהוגדר על ידי הנאמן בבקשתו:

"בית המשפט מתבקש בזאת להורות כי הדירקטורים שמונו מטעם הח"מ, בתוקף תפקידו כנאמן לנכסי החייב... בחברות שהחייב הינו בעל מניות בהן רשאים למסור כל מידע ובכלל זה מסמכים שיגיעו לידיהם במסגרת מילוי תפקידם..."

(ההדגשות אינן במקור – א.א.)

לא ניתן לשלול שאם הנאמן היה מגיש את הבקשה רק מתוקף היותו בעל מניות, אזי הסמכות לדון בבקשה הייתה מוקנית לבית משפט אחר או למחלקה הכלכלית של בית משפט זה כעמדת המשיבים והחברות. דא עקא, כיוון שהנאמן עתר לקבלת את המידע הנוסף רק לאור תפקידו כממונה על נכסי החייב, אזי האכסניה המתאימה לברר את הבקשה מוקנית לטעמי לבית המשפט של חדלות פירעון. לכן דין הטענה שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה להידחות.

מכאן נעבור לגוף הבקשה;

המידע לו זכאי בעל תפקיד;

13. הלכה פסוקה היא שבעל תפקיד נמצא בחוסר מידע בהינתן שהוא לא היה בעת התרחשות האירועים בהבדל מהחייב ולכן הוא זכאי לקבלת מידע, בין היתר מתאגידים שבהם החזיק החייב מניות כמו גם באמצעות חקירות של נושאי משרה וכקבוע בסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983. (ראה בהקשר זה רע"א 2438/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' רו"ח גבריאל טרבלסי (פורסם בנבו, 03.06.2016); רע"א 8997/07 יצחק צלר נ' עופר גבריאלי,עו"ד - מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 22.12.2008); ע"א 1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, נב(1) 481 (1998) כן ראה רע"א 5694/17 בנק הפועלים בע"מ נ' משה אהרוני (פורסם בנבו, 07.08.2017); פר"ק (מחוזי ת"א) 3829-01-17 תרזליט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 05.07.2017) ופש"ר (מחוזי ת"א) 39238-03-12 מלכיאל שרבט נ' עו"ד ארז חבר (פורסם בנבו, 03.09.2014)).

שונות הנסיבות במקרה שלפנינו:

לענייננו, לא מבוקש לקבל מידע באשר להתרחש בחברה בעבר, אלא מידע צופה פני עתיד. לטעמי עסקינן בשוני מהותי שכן מידע מלא דרוש לו לבעל התפקיד כאמור בעיקר על מנת לבחון את התנהלות פושט הרגל או התאגיד שבפירוק או בהסדר נושים, עובר לצו חדלות הפרעון ועל מנת להתחקות אחר העברות שלא כדין של רכוש כמו גם באשר לסיבות שגרמו לחדלות הפרעון ועוד. בהבדל, מידע באשר לעתיד, קרי, לאחר הכרזת חדלות הפרעון אינו דרוש לבעל התפקיד לעניינים אלה, למעט מקרים חריגים. על מנת שלא אצא חסר אבהיר שהמידע באשר להתנהלות תאגיד שחייב החזיק בו מניות דרוש לבעל התפקיד כחלק ממאסת נכסי החייב לשם מימוש האחזקות אך לא לשם פעולותיו באשר לפעולות שנעשו בעבר. מכאן המסקנה שיש שוני מהותי בין מידע באשר לעבר לעומת זה של העתיד ומכאן נגזר השוני במבחנים שבין השניים. בעוד שלגבי המידע בעבר יש לאפשר לבעל התפקיד לקבל את מלוא הדרוש אזי לגבי העתיד המידע לכאורה אינו צריך לחרוג מזה שניתן לכל בעל מניות למעט אם התברר שקיימות נסיבות שמצדיקות זאת, אך אין בעובדה שעסקינן בבעל תפקיד כדי להקנות לבעל התפקיד יתרון על כל בעל מניות רגיל, אלא אם יצביע על טעמים מיוחדים וכאלה אין.

די בכך כדי לדחות את הבקשה.

מעבר לדרוש;

14. לדידי גם מבחינת מהות המידע הנוסף המבוקש, איני רואה שוני בין זכות בעל תפקיד שמניות החייב מוקנות לו לקבל מידע לבין זכות כל בעל מניות ואבהיר:

ככלל המידע שזכאי בעל מניה לקבל הינו מידע שנוגע לפעילות ולסמכות האסיפות הכלליות או שמשפיע על ההצבעה באסיפות הכלליות וכקבוע בסעיפים 184 ו- 185 לחוק החברות. בהקשר זה אין להבחין לטעמי בין מעמדו של נאמן כבעל מניות לבין מעמדו של בעל מניה אחר ללא קשר לאחריות שיש לבעל התפקיד בקשר למאסת נכסי החייב. אמנם בעל תפקיד "בא בנעלי החייב" אך אין בכך כדי להקנות לו זכויות נרחבות מאלו של החייב אף אם החייב החזיק מניות והיה בעל שליטה. מסקנה אחרת תתעלם מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה, תפתח פתח רחב לתביעות גילוי מסמכים על ידי בעלי תפקיד שנכנסו בנעלי חייב, בין היתר בעלי תפקיד שבאו בנעלי חייבים שהם בעלי מניות מיעוט, וללא כל בסיס.

15. קבלת פרשנות הנאמן עומדת גם בניגוד לדבר חקיקה מפורש. בהקשר זה אפנה לכך שחוק החברות מטיל על דירקטור חובות אמון כלפי החברה ולא כלפי בעל המניות או בעל התפקיד שמינה אותו (ראה בהקשר זה: ע"א 7735/14 אילן ורדניקוב נ' שאול אלוביץ (פורסם בנבו, 28.12.2016)). במסגרת חובה זו, מוגבל המידע שיש למסור לבעל מניות ואין לטעמי מקום להרחיב את היקף המידע גם לבעל תפקיד שמחזיק במניות. ככל שהמחוקק היה סבור שמשעה שמונה בעל תפקיד שמחזיק במניות החייב בתאגיד, הוא זכאי לקבל מידע עודף לעומת בעל מניות רגיל, היה הדבר נקבע במפורש בחקיקה. סבורני שאין מקום להרחיב את המידע שלו זכאי בעל תפקיד מכוחו החזקה במניות, בדרך של פרשנות ולהרחיב מהקבוע בחוק החברות. חזקה על הדירקטורים שמונו מטעמו שידאגו לענייני התאגיד, ואין במסירת המידע המלא לבעל התפקיד כל רלוונטיות לכך.

16. לא התעלמתי מטענת הנאמן שלפיה לא הקפידו בני המשפחה והתאגידים על הפרדה ברורה בין תפקידם כדירקטורים לבין היות בעלי מניות או כנושאי משרה אחרים בתאגיד. גם אם נכונה הטענה, אין בה כדי להכשיר המשך עירוב פסול זה.

17. האבחנה שקבועה בפקודה באשר למסירת מידע מוגבל לבעל המניות לעומת זה שמצוי בידיעת דירקטור נובע מהשוני הניכר בין שני הגורמים. דירקטוריון הוא כידוע מי שמנהל את עסקי ופעילות החברה, חב חובת זהירות ואמון לחברה, בהבדל מבעל מניות שחובותיו מצומצמות כמו גם התפקידים שלו ביחס לחברה. לכל אחד מאלה זכויות וחובות משל עצמו ואין לערב ביניהם. לא אכחיש שלעתים האבחנה היא קשה וזאת במיוחד שעה שמדובר באותו בשר ודם, קרי, בעל המניות הוא גם דירקטור. הדבר בא לידי ביטוי לא אחת בחברות קטנות ובחברות משפחתיות. עם זאת, שומה להקפיד ככל הניתן בביצוע ויישום כל אחד מהתפקידים דלעיל. ער אני לטענת הנאמן באשר ליתרון שיש למשיבים עליו. בהינתן שהם גם דירקטורים בצד היותם בעלי מניות. עם זאת, אין בכך כדי להקנות לו זכות לקבל מידע שנמסר לדירקטורים בלבד לפי חוק החברות. ככל שסבור הנאמן שיש פגם בהתנהלות החברה או המשיבים שמורה לו הזכות לפנות בעניין לערכאה המוסמכת, ככל בעל מניות ומבלי שיהיה בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות.

18. יובהר עם זאת שככל שעל הפרק יהיו עניינים בעלי השלכה מהותית למסת נכסי החייב פתוחה הדרך לפני הנאמן לבקש מידע ספציפי זה והדבר יישקל על ידי החברות והדירקטורים. ככל שאלו יסרבו, פתוחה לפניו הדרך לפנות בעניין לבית המשפט.

19. ממכלול השיקולים דלעיל דין הבקשה להידחות. לאור התוצאה התייתר הצורך להידרש ליתר טענות המשיבים לרבות הרחבת חזית.