(ההדגשות אינן במקור – א.א.)
לא ניתן לשלול שאם הנאמן היה מגיש את הבקשה רק מתוקף היותו בעל מניות, אזי הסמכות לדון בבקשה הייתה מוקנית לבית משפט אחר או למחלקה הכלכלית של בית משפט זה כעמדת המשיבים והחברות. דא עקא, כיוון שהנאמן עתר לקבלת את המידע הנוסף רק לאור תפקידו כממונה על נכסי החייב, אזי האכסניה המתאימה לברר את הבקשה מוקנית לטעמי לבית המשפט של חדלות פירעון. לכן דין הטענה שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה להידחות.
מכאן נעבור לגוף הבקשה;
המידע לו זכאי בעל תפקיד;
- הלכה פסוקה היא שבעל תפקיד נמצא בחוסר מידע בהינתן שהוא לא היה בעת התרחשות האירועים בהבדל מהחייב ולכן הוא זכאי לקבלת מידע, בין היתר מתאגידים שבהם החזיק החייב מניות כמו גם באמצעות חקירות של נושאי משרה וכקבוע בסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983. (ראה בהקשר זה רע"א 2438/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' רו"ח גבריאל טרבלסי (פורסם בנבו, 03.06.2016); רע"א 8997/07 יצחק צלר נ' עופר גבריאלי,עו"ד - מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 22.12.2008); ע"א 1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, נב(1) 481 (1998) כן ראה רע"א 5694/17 בנק הפועלים בע"מ נ' משה אהרוני (פורסם בנבו, 07.08.2017); פר"ק (מחוזי ת"א) 3829-01-17 תרזליט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 05.07.2017) ופש"ר (מחוזי ת"א) 39238-03-12 מלכיאל שרבט נ' עו"ד ארז חבר (פורסם בנבו, 03.09.2014)).
שונות הנסיבות במקרה שלפנינו:
לענייננו, לא מבוקש לקבל מידע באשר להתרחש בחברה בעבר, אלא מידע צופה פני עתיד. לטעמי עסקינן בשוני מהותי שכן מידע מלא דרוש לו לבעל התפקיד כאמור בעיקר על מנת לבחון את התנהלות פושט הרגל או התאגיד שבפירוק או בהסדר נושים, עובר לצו חדלות הפרעון ועל מנת להתחקות אחר העברות שלא כדין של רכוש כמו גם באשר לסיבות שגרמו לחדלות הפרעון ועוד. בהבדל, מידע באשר לעתיד, קרי, לאחר הכרזת חדלות הפרעון אינו דרוש לבעל התפקיד לעניינים אלה, למעט מקרים חריגים. על מנת שלא אצא חסר אבהיר שהמידע באשר להתנהלות תאגיד שחייב החזיק בו מניות דרוש לבעל התפקיד כחלק ממאסת נכסי החייב לשם מימוש האחזקות אך לא לשם פעולותיו באשר לפעולות שנעשו בעבר. מכאן המסקנה שיש שוני מהותי בין מידע באשר לעבר לעומת זה של העתיד ומכאן נגזר השוני במבחנים שבין השניים. בעוד שלגבי המידע בעבר יש לאפשר לבעל התפקיד לקבל את מלוא הדרוש אזי לגבי העתיד המידע לכאורה אינו צריך לחרוג מזה שניתן לכל בעל מניות למעט אם התברר שקיימות נסיבות שמצדיקות זאת, אך אין בעובדה שעסקינן בבעל תפקיד כדי להקנות לבעל התפקיד יתרון על כל בעל מניות רגיל, אלא אם יצביע על טעמים מיוחדים וכאלה אין.