דיון והכרעה
קיומם של יחסי עובד ומעביד – המסגרת הנורמאטיבית
התובע שותף או עובד?
3. בפסיקה נקבע לא אחת, כי מעמדו של אדם כעובד או עצמאי, נקבע לפי מכלול נסיבות המקרה, מבחינת מערכת יחסים בין הצדדים בפועל (ר' דב"ע (ארצי ) נד/3-77 , רוטברג נ' תדיראן בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כז' 462; ע"ע 300274/96 צדקא נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פד"ע לו 625; ע"ע 548/09 לוי – מוסך עלית לוי 93 בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 22.1.2009) וכי סטאטוס לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם. מושכלות יסוד הם, כי לא ניתן לוותר על זכויות ע"י כינוי היחסים בין השניים השולל קיום יחסי עובד מעביד. בחינה זו של מהות היחסים נעשית בהתבסס על כלל נסיבות העניין, כשהמבחן העיקרי לפיו ייקבע האם עסקינן ביחסי עובד ומעביד אם לאו, הינו המבחן המעורב אשר במרכזו עומד מבחן ההשתלבות (ע"ע 478/09 יצחק חסידים – עיריית ירושלים, [פורסם בנבו] מיום 13.1.11). משכך בבואנו להכריע בשאלת מעמדו של אדם (שכיר או עצמאי), יש להגיע למסקנה על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה.
למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי – קיום מפעל יצרני שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ואינו גורם חיצוני. הפן השלילי – האדם המדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני.
קיימים מבחני עזר נוספים כגון: מבחן הכפיפות, מבחן הקשר האישי שהינו מבחן מהותי, צורת תשלום השכר, האם המועסק נהנה מסיכויי רווח ומסיכוני הפסד, האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם, כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים, האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה, האם יש לקוחות נוספים, האם קיימת מסגרת העסקה שעתית קבועה, תשלום מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וכד'. יצוין כי אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לכשעצמו, אלא יש לראות את התמונה בכללותה. ר' דב"ע מב/3-123 סגל נ' גור [פורסם בנבו] פד"ע יד 190; ע"ע 283/99 ברק נ' כל הקריות בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע לה 641).
כן יש להוסיף כי לפי מגמת הפסיקה כיום, יש לפרש את המונח "עובד" פרשנות תכליתית, היינו לתת למונח "עובד" משמעות שתגשים את תכלית החקיקה הרלבנטית. ר' דנג"צ 4601/95 סרוסי נ' ביה"ד הארצי לעבודה [פורסם בנבו] פד"ע נב (4) 817.
הכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בענייננו