25. ערים אנו לתשובתו של התובע בנדון:" ... לא פניתי במכתב רשמי בשביל שלא לעורר עניין ולא לפוצץ איתם את יחסי העבודה, אבל כן היו בינינו שיחות" ר' עמ 14 שורות 32-33. אולם עצם הוצאת המכתב סותר את תשובתו של התובע ובכל מקרה בשלב זה של הוצאת המכתב היחסים כבר היו בעייתים.
26. מעבר לאמור עיון בחומר הראיות מעלה כי הלכה למעשה ההתחשבנות החודשית היתה בהתאם לסיכום של 40% מהרווחים כעולה מת/1ג' אליו נתייחס באריכות בהמשך, כאשר בפועל התובע משך משכורת מידי חודש בחודשו, כמקדמה.
- הדברים עולים בקנה אחד גם עם תצהיר גב' המאירי שם הצהירה כי:"16. ידעתי שרוני וולנר מנהלים קובץ אקסל משותף שבו הם רושמים הכנסות והוצאות ותשלומים לולנר. 17. את התשלומים קיבל ולנר באמצעות תלושי שכר. היה ברור לכולם, גם לולנר וגם לי שהוא מקבל את התשלומים הללו כמקדמות על חשבון חלקו ברווחים. 18. אני זוכרת מצוין, כיצד ולנר היה משתף אותי בהתלבטות אם להגדיל את הסכומים בתלושים או אן עדיף לו משיקולי מס או משיקולים אחרים למשוך פחות כסף". כמו כן גב' המאירי הצהירה כי התובע היה מקבל סכומים מקופה קטנה של מאות דולרים ובכל פעם וכן קיבל 10,000 דולר במזומן:" 21. כאמור, בדרך כלל מדובר היה במספר מאות דולרים כל פעם. למעט מקרה אחד בו ניתן לולנר סכום של עשרת אלפים דולר במזומן. אני עצמי ספרתי את הכסף ומסרתי לו אותו. אני זוכרת שהוא החזיק אותו תקופה במגירת השולחן שלו". יצויין כי תצהירה לא נסתר בחקירה נגדית בנקודה זו, משב"כ התובע בחר שלא לחקור אותה בנוגע לנדון.
- משכך שוכנענו כי הסיכום היחיד שהיה בין הצדדים הוא כמפורט בת/1 קרי השכר אותו קיבל התובע הוא רק לפי 40 אחוז מהרווחים, בקיזוז הוצאות כפי שיפורט בהמשך.
- יצויין כי הלכה פסוקה היא כי אין מניעה לקביעת שכר באמצעות תשלום עמלות תוך ביצוע התחשבנות תקופתית:" העובד והמעסיק רשאים לקבוע ביניהם מראש, בחוזה העבודה, הסדר של תשלום שכר על פיו מקבל העובד תשלום חודשי קבוע שאינו נופל משכר מינימום , ולערות בינהם התחשבנות ביחס לגובה העמלות המגיעות לעובד אחת לכמה חודשים, בסוף שנה או בכל תקופה אחרת שתקבע בכתב מראש" ר' ע"ע 1194/01 דרור עגיב נ' אינטרקלאב , םק-אר 2004 (1) 167.
- למעלה מהדרוש נציין כי אין אנו מקבלים את עמדת התובע בנוגע לתחשיב הרווח שלו. עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הוא מחשב את השכר הקובע לפי הסכומים שלטענתו הכניס הוא בנוגע ללקוחות במיזם האוסטרלי קרי סך של 3.25 מיליון דולר ולטענתו יש לכפול את זה במקדם רווח. עיון בתצהירו מעלה כי טוען הוא כי מקדם הרווח בנתבעת הינו 12% ואילו בסעיף 37 לתצהירו של התובע טוען הוא למקדם רווח של 13%.
- לא ברור על בסיס מה התובע הסתמך על אחוזי הרווח ואין כל הסבר ענייני לכך מעבר לאמירה כללית, לכך ודי בכך כדי לדחות את תחשיביו בנדון. מעבר לאמור, עיון בת/1 או בנ/4 מסמכים שהתובע ניסח, אין כל אזכור לתחשיב זה. כאמור התובע היא זה שניסח את ההסכם ולתובע עומד הכלל של פרשנות כנגד המנסח, כפי שנקבע בסעיף 25 (ב1) לחוק החוזים.
כיצד יש לחשב את הרווחים להם זכאי התובע מכוח ההסכם ת/1
32. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אילו הוצאות יש לנכות מן ההכנסות שהתקבלו מהלקוחות מהמיזם האוסטרלי. לגישת התובע ההוצאה היחידה שיש לנכות היא עלות קניית הסחורה כעולה מסעיף 41 לתצהירו: " אדגיש כי על המוסכם יש לחשב את עמלות המכירה המגיעות לי מהתמורה ששילמו הלקוחות בניכוי עלות קניית הסחורה". מנגד לטענת הנתבעים, יש לנכות מן ההכנסות את כל ההוצאות למעט אלו שהוגדרו כעלויות מימון ותקורה.
33. כאמור, עיון בת/ 1 מעלה כי בכל הנוגע לחלוקת הרווחים הוסכם כי :" חלוקת הרווח תיעשה לפי 40% לדן ו-60% למשרד ברמץ הואיל והמשרד נושא בעלויות מימון ותקורה למיזם". עיון בנ/ 4 שזה מייל אותו הוציא התובע יום לפני חתימת ת/1 מעלה כי ביקש הוא בתחילה כי הניסוח יהיה כמצוטט:" חלוקת הרווח תיעשה לפי 40% לדן ו-60% למשרד ברמץ הואיל והמשרד נושא בכל העלויות ככל שידרשו למיזם".
34. מנוסחים שונים אלו ניתן להסיק כי דרישת התובע הראשונית לפיה הנתבעת תשא בכלל ההוצאות לא התקבלה על ידי הנתבעים, משכך שוכנענו כי הצדדים הגיעו להסכמה אחרת עליה חתמו, לפיה הנתבעת תישא רק בעלויות מימון ותקורה ושאר ההוצאות יקוזזו מהרווחים.
הגדרת עלויות מימון ותקורה למיזם
35. עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי הוא מודה כי אכן הציפיה הראשונית שלו היתה כי נ/4 יהיה הסכם מחייב. ר' עמ' 7 שורות 8-10. אולם אין חולק כי בסופו של יום נ/4 לא נחתם אלא ת/1 , ממנו עולה כי למעט הוצאות מימון ותקורה, שאר ההוצאות צריכות להיות מקוזזות מהרווח בשיעור 40% לו זכאי התובע.
כמו כן התובע מודה בחקירתו הנגדית כי ההבדל בנוסחים נבע מדרישת הנתבע 2:" כן. יש הבדל שנובע מהתעקשותו של יוסי ברמץ להוסיף את השינויים שנוסחו בסופו של דבר בהסכם" ר' עמ' 7 שורות 26-28.
36. הלכה פסוקה היא כדי להגיע לפרשנות ההסכם יש להתחקות אחר כוונת הצדדים ואומד דעתם והאופן בו פעלו הלכה למעשה. ר' ע"ע 1340/-2 בן צור נ' היפרטק ( מיום 19.2.04 פורסם במאגר המשפטי נבו).
37. בכל הנוגע להבנת המונח תקורה המופיע בהסכם הנדון בת/1 נפנה לעדויות הצדדים בנדון. עיון בעדותו של התובע בנוגע לפרשנות המונח תקורה, מעלה כמצוטט:" ש: אתה יודע מה משמעות המונח תקורה? ת: בדקתי בויקפדיה. ש: כשחתמת על המסמך ידעת מה משמעות המונח? ת: לא, יוסי הסביר לי ש: מה הוא הסביר לך? ת: שזה כולל את כל ההוצאות המשרדיות ש: שאלת אותו מה זה אומר? כן, הוא אמר הכל כולל הכל. הוא התכוון בהקשר שהוא רצה להוסיף את התיקון שלו במעמד חתימת ההסכם". ר' עמ' 8 שורות 21-29.
גם עיון בעדותו של יוסף ברמץ מעלה כי תרומתו להסכם היה הוספת נושא התקורה, כמצוטט:"ת: המסמך הזה חובר על ידי דן ...התרומה היחידה שלי הייתה שהם התחילו שמה לדבר על , אה , שכר דירה, שולחן , ארנונה, מים, אז אמרתי לדברים האלה קוראים תמורה ( צ"ל תקורה א.ר.ב) ככה אני ידעתי. אז במקום לכתוב מים, חשמל , וארנונה אז כתבנו, אז דן כתב את זה כתקורה..." ר' עמ 88 שורות 32 ועמ' 89 שורות 2.
בהמשך הבהיר גם רוני ברמץ את טיבה של אותה תקורה ועלויות המימון המופיעות בהסכם, להבנתו: "ש: תגיד לי בבקשה, אתה יכול להסביר מה הן עלויות מימון שעליהן מתייחס ההסכם ומהן עלויות תקורה שאליהן מתייחס ההסכם? ת: עלויות תקורה זה עלויות שכר דירה.. חשמל, מים , אבטחה או דמי ניהול או אחזקה של כל בניין... ר' עמ' 97 שורוץ29-33 בכל הנוגע למימון העיד הנתבע 2 בנדון:" ש: מה זה מימון? ת:.. לכסף יש עלויות. כאשר אתה שולח סחורה ואתה שילמת עליה, ואתה נותן אשראי, לכסף יש עלות. עלות ריבית בנקאית עלות ריבית בנקאית שמקובלת באותה תקופה, אנחנו את נושא העלויות לא דרשנו ממנו, או כפי שכתוב בהסכם, במילים של השוק, עלויות עלינו. עלות הכסף. הריבית אבל קיימת , מסגרת האשראי. " ר' עמ' 100 שורות 12-15.
38. מעדויות אלו עולה כי אכן הוסכם כי הנתבעת תישא רק בהוצאות תקורה ומימון, כאשר יש מחלוקת לפרשנות המונח תקורה האם הוא רחב כגרסת התובע או צר יותר כגרסת הנתבעת, אולם בכל מקרה גם מעדותו של התובע עולה כי סוכם בסופו של יום כי על הנתבעת היה לשאת רק בהוצאות התקורה והמימון.
מנוסח ההסכם ומעדויות בעלי הדין עולה כי היה דין ודברים בין התובע לנתבע 2 עובר לחתימה על ת/1 מה הפירוש של המינוח רווח וכן היה דיון מהן ההוצאות שהנתבעת תישא אל מול אלה שלא, משכך ברי כי אין לקבל את פרשנות התובע לפיה יש לקזז רק את עלויות הקניה, משההסכם אותו הוא ניסח בעצמו אינו עולה בקנה אחד עם פרשנות זו של התובע. מנגד גרסת הנתבעים בנדון לא נסתרה לפיה בהגדרת תקורה יש לקחת רק הוצאות משרדיות. ולכן יש לקזז מהרווחים את העליות של הוצאות משלוח ועמלות בנקים שאינן נכנסות תחת הגדרה של תקורה .
קיזוז הוצאות משלוח ועמלות בנקים
39. מעבר לאמור ,בכל הנוגע לקיזוז הוצאות משלוח ועמלות בנקים גרסת הנתבעים עולה בקנה אחד עם האופן בו התנהלו הצדדים הלכה למעשה בכל תקופת העסקה .
40. עיון בסעיפים 96-105 לתצהירו של הנתבע 2 מעלה כי הוא מתאר איך הדברים התנהלו הלכה למעשה:" משך השנים ניהלתי בשיתוף עם התובע, קובץ אקסל ובו הנתונים השוטפים הדרושים להתחשבנות – הכנסות מהמיזם האוסטרלי והוצאות שוטפות ישירות שהינן עלויות הסחורה , הוצאות בנקים והוצאות המשלוח של הלקוחות . תדפיס של גיליון אחד מתוך הקובץ הזה צורף כנספח ת/22 לתצהיר התובע. יחד עם זאת חשוב להבין שלקובץ האקסל היו שני גליונות כפי שגם התובע מודה בהתצהירו- האחד הוא הגיליון הנ"ל אשר בו מעקב אחרי ההכנסות וההוצאות השוטפות של המיזם והגליון השני הינו מעקב אחר תשלומים שונים ששולמו לתובע במסגרת המקדמות על חשבון הרווחים להן הוא היה זכאי. ... מדובר במסמכים אשר משך כל שנות הקשר הייתה לולנר יד חופשית וגישה מלאה להם. הדברים אמורים.. במסמכים כמו קובץ אקסל אשר לולנר היתה גישה אליו באמצעות המחשב והן במסמכים כמו פתקי קניה, מחברת הפקידה ועוד אשר לכולם היתה לולנר גישה פיסית במשרד..."
חקירתו הנגדית של הנתבע 2, עולה בקנה אחד עם האמור בתצהירו:" רץ איתנו בנוסף להסכם הזה דו"ח האקסל עסקה בעסקה חודש בחודש, ואתם רואה, אתה רואה שמחייבים, אתה רואה שזה כתוב בדו"ח של האקסל, אתה רואה שהדוח של האקסל לא לפי משחשבת, לא, אלא מתחשבים בזה כהוצאות, בוא ותגיד , הרי אנחנו נמצאים אחד ליד....חברה , זה לא מה שדיברנו, אז אנחנו נגיד, תשמע, לא התכוונו, כן אתה יודע מה? לא מתאים, תודה רבה, ניפרד כידידים. או ש, אתה ידוע מה? אתה צודק. אבל 4 שנים , עד שלא קיבלנו את הספר העבה הזה לא ידענו , הכל היה בסדר." ר' עמ 99 שורות 6-13. ובהמשך: "אנחנו לא עשינו חשבון ארבע שנים אחרי, אנחנו עשינו חשבון עסקה אחר עסקה והדו"ח אקסל הוצג לבחור באופן שוטף מתי שרצה" ר' עמ' 101 שורות 5-7.
עיון בתצהירו של הנתבע 3 מעלה כי גרסתו זהה והיא לא נסתרה בנדון גם בחקירתו הנגדית בנוגע לאופן בו התנהלו הדברים הלכה למעשה: "המסמך הזה הוכן אחרי כל ייצור וייצור שהיה באוסטרליה... המסמך הזה הוכן, זה דו"ח אקסל, זה דוחות של כל מכירה ומכירה מתווסף לדו"ח האקסל.. יש פה כמה פרמטרים, הפרמטרים שהייתי ניזון מהרישומים של סמדר זה היה הוצאות משלוח וכמה הבנק הוריד כל קבלת כסף, הרי שמגיע הכסף זה תמיד פחות... יש שמה כמה הבנק הוריד, הכסף שמגיע לישראל מח"ל , אם בנק אוסטרלי שולח , הוא לא שולח את זה ישר לחשבון רוני ברמץ.. הוא שולח דרך בנק הונג קונג, זה מגיע, כל בנק מוריד דולר במשהו." ר' עמ' 75 לעדותו.
האמור עולה בקנה אחד עם סעיף 16 לתצהירה של הגב' סמדר המאירי :" ידעתי שרוני וולנר מנהלים קובץ אקסל משותף שבו הם רושמים הכנסות והוצאות ותשלומים ולרנר". האמור עולה בקנה אחד עם חקירתה הנגדית בנדון :"ש: מי העביר לאקסל? ת: רוני. כולם ידעו על הדוח הזה שאני סיפקתי את הנתונים. ש: מדוע לא צרפת לתצהירך את הרישומים הידניים שערכת על ההוצאות? ת: כי זה לא דברים שאני יכולה לתת, כי אני לא שומרת. זה מסמכים שעוברים לרוה"ח כל חודש..." ר' עמ' 32 שורות 10-22 . כמו כן הדבר אף עולה בקנה אחד עם סעיפים 86-89 לתצהירו של יוסף ברמץ. עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי הדברים ל א נסתרו בכל הנוגע לאמור: "דן קיבל כמידי חודש את זה, יותר מזה, הוא קיבל את זה ידנית. אתם צריכים להבין שאני משרד בסך הכל 37 מטר מרובע, שלושה חדרים, המדפסת לידו 4 ורבע מטר. מתי שרצה הדבר הזה הודפס והגיע לדן.. כל המספרים שהיו פה הם היו לאחר פיקוח שלי ושל דן." ר' עמ' 78 שורות 1-5.
גם עיון בנ/8 מעלה כי מדובר על מייל ששלח התובע לנתבע 2 ביום 14.2.12 שם ציין:"כמו כן, מתי אפשר לסיים עם הדו"ח" . גם בנו/9 שלח התובע ביום 16.6.11 מייל לנתבע 2:" ... כמו כן אבקש לסיים דוח עסקאות ומצב קופה עדכני כי שנוכל לבצע התחשבנות כבר השבוע..."גם עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי אכן הודה הוא כי :"במהלך העבודה השוטפת רוני נהג לשלוח לי טבלאות אקסל לגבי היקף הכספים שמצטברים לזכותי ולגבי פירוט העסקאות שמבוצעות באופן שוטף הוא ערך את המעקב הזה לגבי העסקאות שביצענו והיה בודק לגבי עלויות הקנייה סחורה שהם קנו ואנחנו מכרנו והיה מציין בטבלת אקסל את שיעור הרווחים שמצטברים שם ואת עלויות העמלות שמגיעות לי. הייתי רואה את הדוחות האלה. לשאלת בית הדין, ראיתי את הדוחות האלה לא כל חודש, אלא מידי רבעון בערך..." . .."ר' עמ' 9 שורות 30-32. ועמ' 10 שורות 1-7.
עיון בחקירתו הנגדית של התובע שב והבהיר כי אכן קיבל בזמן אמת את הדוחות ר' עמ' 11 שורות 31. כמו כן התובע הודה בעדותו:" ת/22 לעומת זאת, הוא דומה מאד לאקסלים התקופתיים שהייתי מקבל... דוגמא לאיזשהו מסמך שהועבר בזמן אמת הוא המייל שיש לי והועבר במסגרת גילוי המסמכים. מפנה למייל מיום 31.12.10, אליו צורף קובץ מזמן אמת. תכתובת מייל זו..." 'ר עמ' 21 שורות 1-11.