אתר. עובר לעבודתו בחברה צבר ניסיון בתחום היהלומים בעסק המשפחתי ואף פיתח קשרי מסחר ענפים עם פלח שוק ייחודי – השוק האוסטרלי, לכן הנתבעים ביקשו להעסיק אותו.
ב. ההסכם שנחתם בין הצדדים (ת/1 ) נחתם לאחר שנוהל מו"מ והצדדים הגיעו להסכמות בדבר פרטי העסקתו. ההסכם הנדון נחתם לאחר מספר חודשים שכבר התובע עבד, זאת עקב דרישתו למסמך בכתב בדבר התחייבות הנתבעים לשלם לו גם את עמלות המכירה שסוכמו וזאת בנוסף למשכורת הבסיס עליה הסכימו הצדדים. לטענת התובע תנאי העסקתו סוכמו כדלקמן: תשלום שכר בסיס על סך של 4000 ₪ נטו לחודש, שיועלה ב-1000 ₪ כל שנה. כן בנוסף סוכם על תשלום עמלה בגובה 40% מכלל הרווחים אשר יתקבלו כתוצאה ממכירותיו ללקוחות בהם טיפל וכן סוכם על הגדלת האחוזים ל-50% בתוך "זמן מועט". השכר שולם לו באיחור רק לאחר ארבעה חודשים מהמועד בו החל לעבוד.
ג. מכיוון שהחברה התחייבה לשאת בכל העלויות, הסכים כי תשולם לו בתחילה עמלה מוקטנת בגובה 40% מהרווחים וזאת בהתבסס על הבטחתם הנתבעים, לפיה כאשר תגדל הפעילות מעבר לרף המחזור התחלתי של כ-500,000$ יגדלו עמלות המכירה שלו ל-50% מהרווח. משכך לטענת התובע הוסכם כי הוא יהיה זכאי לעמלת מכירה של 40% מהרווח עד למחזור של 500,000 $ ולעמלת מכירה בגובה 50% מהרווח הצבור בקופת הנתבעים ממחזור זה ואילך.
ד. לטענת התובע הגדרת "רווחים" בהסכם , פירושה ההפרש שבין עלות מכירת הסחורה לעלות קנייתה, בלבד. לטענת התובע ביצע עסקאות שהכניסו לקופת הנתבעים 3,249,520 $ ארה"ב. מקדם הרווח הנהוג בנתבעת היה 13 % לעסקה ומתוך זה התובע זכאי ל40% ומשכך שכרו הממוצע בנוגע לרכיב העמלות עומד ע"ס 12,902 ₪ ובנוסף יש להוסיף את השכר הקובע בסך של 6451 ₪. משכך לטענת התובע , שכרו עומד ע"ס 19,353 ₪. יציין כי בכתב התביעה טען התובע כי שכרו נמוך יותר וכי הסכומים השתנו לטענתו נוכח הליך גילוי המסמכים שנעשה בתיק.
ה. עוד טוען התובע כי בעקבות דרישותיו לזכויות המגיעות לו החלו הנתבעים להתנכל לו. משפניות התובע זכו להתעלמות, התובע הודיע כי עד שלא ישולם לו שכרו לא יקדם עסקאות. ביום 22.7.12 זימן הנתבע 2 את התובע והודיע לו על סילוקו מעבודתו בנתבעת לאלתר, דרש מהתובע את המפתח של המשרד וגירש אותו על אתר. תג הכניסה שלו לבניין בוטל , והרשאת הכניסה שלו בוטלה גם , כמו כן הנתבעים ניתקו לתובע את קו הפלאפון שלו.