אני קובע אפוא, כי בפן החוזי להסכם שכר הטרחה היו שני צדדים בלבד: עורכי הדין והחכ"ל. משכך, אני דוחה את טענות התובעים כנגד העירייה באשר להפרת הסכם שכר הטרחה על גלגוליו.
- על בסיס ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ותוך שיתוף פעולה עם מר יוסף, מי שעמד בראש היישוב, הגו עורכי הדין מיזם אשר כלל שתי שכונות מגורים בהיקף של כ-4,000 יח"ד וכן אזור תעסוקה מטרופוליטני בהיקף של כ-300,000 מ"ר זכויות בניה. עוד נכלל במיזם שטח של כ-100 דונם בתכנית מתחם קסם, לתכנון בעתיד למטרות תעסוקה. מדובר בפרויקטים עצומים שהמשמעות של הקמתם הינה תוספת של כ-500,000 מ"ר בניה על שטח קרקע בן כ-1,150 דונם.
--- סוף עמוד 18 ---
לצורך הוצאת המיזם אל הפועל ביצעו עורכי הדין מספר רב של פעולות. בין הנושאים הראשונים והדחופים שנדרשו עורכי הדין לטפל בהם הייתה בקשה שהגישה ראש העין, לשינוי גבולות השיפוט המקוריים שלה, על ידי צירוף מקרקעי הקיבוצים בצפון מערבה של ראש העין למתחם שיפוטה.
- מקרקעי הקיבוצים בצפון מערבה של ראש העין הינם בבעלות המדינה וגופיה, אשר נוהלו על ידי אורגן המדינה, הוא המינהל. הקרקעות הוחכרו לקיבוצים, שהחזיקו ועיבדו אותם משך למעלה מ-40 שנים, על פי "חוזי משבצת" שנחתמו מעת לעת עם המינהל.
בענייננו, המקרקעין נחלקו לשלושה מתחמים:
א. מתחם "החורשים" – כ-300 דונם. מקרקעין אלה היו במקור בתחום שיפוטה של ראש העין, הוחזקו ועובדו על ידי קיבוץ "החורשים".
ב. מתחם "גבעת השלושה" – כ-250 דונם. מקרקעין אלה הוחזקו ועובדו על ידי קיבוץ "גבעת השלושה" ונמצאו בתחום שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון.
ג. מתחם "צומת קסם" – כ-600 דונם. מתוכם כ-80% הוחזקו ועובדו על ידי קיבוץ "החורשים" והיתרה על ידי קיבוץ "גבעת השלושה". מקרקעין אלה נמצאו בתחום שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון.
- בקשתה של ראש העין לשינוי גבולות השיפוט המקוריים שלה, אשר הוגשה טרם החלו עורכי הדין לפעול מטעמה, נקלעה למבוי סתום, לנוכח התנגדותה של המועצה האזורית דרום השרון. עם כניסתם של עורכי הדין לתפקיד, ייעץ עו"ד בירן למר יוסף להגיע להסכמה עם הקיבוצים, על מנת לצרף את מקרקעי הקיבוצים לתחום שיפוטה של ראש העין, לתכנונם, פיתוחם והקמתם במשותף, על ידי ראש העין והקיבוצים, מתוך מטרה לחלק את הרווחים שיצמחו מהייזום המשותף בחלקים שווים בין ראש העין לבין הקיבוצים.
- לאחר שעו"ד בירן הצליח לשכנע את מר יוסף לפעול במתווה של "הליכה משותפת" עם הקיבוצים, יזמו עורכי הדין פנייה אל הנהלות הקיבוצים. עקב פעילות משרד עו"ד בירן במגזר החקלאי, הייתה לעו"ד בירן גישה ישירה לראשי התנועה ההתיישבותית. עורכי הדין הסבירו לנציגי הקיבוצים כי פיתוח מקרקעי הקיבוצים הינו חסר סיכוי בלא שיתוף פעולה עם ראש העין וללא צירוף שטחיהם לתחום שיפוטה המוניציפאלי. לאחר מאמצי שכנוע, הסכימו הקיבוצים למתווה זה והצדדים החלו לנהל משא ומתן באשר לתנאים להקמת המיזם המשותף.
- במסגרת המשא ומתן שניהלו הצדדים, הצליחו עורכי הדין לשכנע את הקיבוצים ובאי כוחם ליתן הסכמתם לכך שראש העין תבקש מהמינהל לחתום עמה על הסכם הרשאה לתכנון בקשר עם מקרקעי הקיבוצים.
--- סוף עמוד 19 ---