הרקע להחלטה 640 הוסבר על ידי השופט ת' אור בבג"ץ 5575/94 מהדרין בע"מ נ' ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, פ"ד מט(3) 133, 138 (1995) (להלן – עניין מהדרין):
"הציפייה שהחלטות אלה יביאו לבנייה מזורזת על-ידי חוכרים, בין בעצמם ובין בשיתוף עם אחרים, לא התממשה. הוברר למינהל שנכנסו לתמונה סוחרי קרקעות ומתווכים, אשר לא תמיד היה להם עניין בבנייה מיידית, מתוך תקווה ספקולטיבית שהשהיית הבנייה תביא להעלאת ערכה של הקרקע. מכל מקום, מסלול היזמות שאותו איפשרו שתי ההחלטות הנ"ל לא ענה על הציפיות".
- ביום 19.9.1994 התקבלה החלטה מס' 666 של המועצה, אשר ביטלה את החלטה 611 וקבעה פיצויים מיטיבים לחוכרים בגין שינויי יעוד הקרקע. החלטה זו בוטלה במסגרת פסק הדין בעניין מהדרין, לנוכח פגמים שנפלו בתהליך כינונה.
לאחריה, ביום 3.7.1995 התקבלה החלטה מס' 727 של מועצת מקרקעי ישראל. בתמצית, החלטה 727 נועדה ליצור מלאי זמין של קרקעות לצרכי בנייה באמצעות שינויי יעוד של קרקע חקלאית לקרקע לבנייה. הדרך לעשות כן הייתה באמצעות מתן הטבות לאותם חוכרים חקלאיים (קיבוצים ומושבים, בעיקר). בניגוד להחלטה 611 שם ניתנה לחוכר החקלאי האפשרות לבצע עסקת יזמות, החלטה 727 יצרה מנגנון של פיצוי מתוך התקבולים שיקבל המינהל כתוצאה משיווק הקרקע, קרי – החוכר החקלאי השיב את הקרקע למינהל, קיבל תמורה בעדה ואילו המינהל הוא שתכנן ושיווק את הקרקע. שיעור התמורה לקרקעות במרכז הארץ עמד על 27%. עיקר ההטבה היה נעוץ בכך שערך הקרקע לצורך הפיצוי נקבע בהתאם לייעודה החדש.
- בהמשך להחלטה 640 הוקמה ועדה לה הוקנתה סמכות לאשר או לדחות ביצוע עסקאות בתנאי החלטה 611, ככל שאלה היו מצויות בשלבים מתקדמים ונמצאה לכך הצדקה עניינית (להלן – ועדת 640). עו"ד עזריאל לוי, אשר שימש באותה עת כעוזרו הבכיר של מנהל המינהל, מר עוזי וכסלר, היה חבר בוועדת 640 וריכז את עבודתה. עו"ד לוי הסביר כי ועדת 640 פעלה בשנים 1995-1994 ונדרשה לדון ולהחליט בנוגע למקרים שבעניינם ניתן להחיל את החלטה 611, שבוטלה, בהתקיים תנאים מסוימים שעיקרם: בשלות הפרויקט ורמת המחויבות של המינהל כלפי חוכרי המקרקעין [סעיף 14 ל- ת/4]. עו"ד לוי הדגיש בעדותו לפניי את מעמדו המרכזי בוועדת 640, כדבריו: "אני הוועדה" [פר' עמ' 316, ש' 28].
- באותה עת, ובמקביל להחלטות 533 ו – 611, ביקש המינהל לאתר קרקעות זמינות ובעלות פוטנציאל, שניתן לשנות את ייעודן לבניה בתוככי ישובים קיימים או בסמוך להם. בנסיבות אלה, כך הסביר עו"ד לוי, למינהל היה אינטרס כבד משקל במימוש המיזם משום שביקש לקדם תכנון בשטחי המקרקעין בגבעות המזרחיות בראש העין בהיקף של כ-15 אלף יחידות דיור, בנוסף לשכונות החדשות שנבנו במזרחה של ראש העין (כ-5,000 יחידות דיור) [סעיף
--- סוף עמוד 22 ---