בחקירתו הנגדית עו"ד לוי לא ידע לומר אם אכן במועד החתימה על הסיכום מחודש פברואר 1995 הוא היה בעל סמכות חתימה. כך, כשנשאל עו"ד לוי מכוח איזו סמכות חתם על הסיכום מחודש פברואר 1995 עם ראש העין והחכ"ל הסביר כדלקמן: "אני לא זוכר אם באותה תקופה כבר הוסמכתי, כי הוסמכתי להיות בעל זכות חתימה במינהל ברשומות, אני לא זוכר אם זה היה לפני או אחרי זה, ואני חושב שזה גם לא רלוונטי, כי הוסמכתי כמו שהוסמכתי להיות" [פר' עמ' 308, 32-30].
סיכומם של דברים - בהתחשב בגרסתו הברורה של מר ישראלי, אשר שימש שנים רבות בתפקידי הנהלה במינהל ולנוכח החסר הראייתי בעדותו של עו"ד לוי, באשר לסוגיית הסמכתו כמורשה חתימה מטעם המינהל אני קובע כי לא הוכח לפניי שעו"ד לוי היה בעל סמכות להתחייב בשם המינהל במסגרת סיכום הפגישה מחודש פברואר 1995 ובהסכם העקרונות.
- לכאורה, אם היו הצדדים עוצרים בהתנהלותם אל מול המינהל לאחר חתימת הסכם העקרונות על ידי עו"ד לוי, היה בכך ללמד על בטלותה של ההתקשרות, הן במישור הפרטי (כחוזה שכריתתו בלתי חוקית) והן במישור הציבורי (כפעולה הנגועה בחריגה מסמכות) [עניין בית הרכב, פיסקה 67; עניין אפרופים, פסקה 18].אולם, גורמי המינהל פעלו לפי בקשתו של מר יוסף והביאו את עיקרי ההסכמות לפני הנהלת המינהל ומועצת מקרקעי ישראל, לשם אישורם בתנאים שנקבעו בהחלטה 738.
כך, כשנשאל עו"ד חתוכה האם בדק אם לעו"ד לוי ישנה סמכות לחתום על הסיכום מחודש פברואר 1995 ועל מסמך העקרונות, השיב כדלקמן: "זה לא מסמך שעומד בפני עצמו.
--- סוף עמוד 26 ---
המסמך עם עזריאל לוי אחר כך הפך להיות הסכם מסגרת שנחתם עם כל התנאים ולאחר מכן עבר מועצת מקרקעי ישראל, זה יכול להיות לא מאושר?" [פר' עמ' 119, ש' 13-11].
- יתר על כן, סעיף א' לסיכום מחודש פברואר 1995 קובע כי המינהל יפעל לאישור בקשת הקיבוצים בוועדת החריגים. סעיף זה מלמד כי לא די בחתימתו של עו"ד לוי על הסיכום, אלא נדרש אישורה של ועדת החריגים. וכך עלו הדברים מעדותו של עו"ד לוי: "ממילא זה היה סוג של תנאי מתלה בתפיסה שלהם, שאם אין אישור של 640 אז אין גם את ההסכם הזה" [פר עמ' 313, ש' 21-20]. עו"ד לוי אף אישר בחקירתו הנגדית כי הסיכום מחודש פברואר 1995 היה תלוי בהחלטה של ועדת 640 [פר' עמ' 314, ש' 26-25]. גרסה דומה עלתה מעדותו של מר ישראלי לפניי, לפיה "ועדת החריגים זאת הייתה ועדת 640" [פר' עמ' 717 ש' 6].
אני מקבל את הסבריו של עו"ד לוי בחלקם – אין מדובר בתנאי מתלה, אך יש בכך ללמד כי הצדדים להסכם העקרונות הכירו שהסכמתם כפופה לקבלת אישור הגורמים המוסמכים במינהל ובמועצת מקרקעי ישראל. יפים לכך הדברים שנקבעו בע"א 5042/96 כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נג(1) 743, 752 (1999):