ראש העין נתנה את ה"תמורה" מבחינתה בשלב מוקדם לאחר חתימת ההסכם עם המינהל, ואילו המינהל היה אמור למלא אחר התחייבותו בהסכם רק בשלב מאוחר יותר. מניסיוני, ביכולתי להעיד כי הקמת מיזם כה רחב היקף ומורכב אורכת שנים רבות, וזו הייתה ציפיית הצדדים גם במקרה זה. כוונת המינהל וועדת 640 היתה כי בהתחייבות ההסכמית של המינהל על פי ההסכם עם ראש העין, ביצוע המיזם אינו מוגבל בזמן" [סעיף 37 ל-ת/4]. בחקירתו הנגדית נשאל עו"ד לוי האם נכון שהחלטות ועדת 640 לא יכולות להיוותר על כנן לעולמי עד, השיב כדלקמן:
"אין לי ספק שההחלטות הרגילות של ועדות 640 שבו המינהל לא קיבל תמורה עודפת ... אני חושב שלדברים מהסוג הזה צריכה להיות איזושהי תפוגה בגדול. המקרה פה הוא לטעמי מאוד מאוד שונה ... כי אנחנו כמינהל מקרקעי ישראל היה לנו פה אינטרס להביא את הקיבוצים לשולחן יותר ממה שהם אפילו אולי רצו באותה עת ... מקב"ט ראש העין הוא עד היום המקב"ט הכי פורה מכל המקב"טים שהיו, עד היום הוא משפיע על ההיצע במדינת ישראל, ולכן אני חושב שבמקרה הזה שגם הורדנו להם, עשיו להם את הקוויטל של ה-20%, גם קיבלנו בעצם את התמיכה של העירייה בכל הדברים שלנו, וגם לטעמי המינהל אפילו יצא קצת בנזיד עדשים ... כמות הכסף שהוא שפך על ראש העין הישנה, זה אומר יותר כסף שנשאר גם בקופת המדינה כתוצאה מהדברים האלה ... אני חושב שהסכם כזה הוא הסכם שצריכה להיות לו תכולה יותר ארוכה ..."
[פר' עמ' 315, ש' 16-15, 21-18, עמ' 316, ש' 29-27, 20-11]
- יתר על כן, אליבא התובעים, ועדת 640 המחודשת נעדרת כל סמכות.
כך, בעדותו הסביר עו"ד לוי: "אני לא מכיר את ועדת 640 השנייה [המחודשת – א.ש.]" [פר' עמ' 317, ש' 11]. וכן: "אין לי מושג מה תוקפה המשפטי. לקרוא לה ועדת 640 בוודאי לא" [פר' עמ' 318, ש' 8].
עו"ד לוי אשר הגדיר עצמו כ"אני הוועדה [ועדת 640 – א.ש.]" [פר' עמ' 316, ש' 28] הסביר את גישתו זו:
"ועדת 640 הוקמה מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לכן זה מסוג של ועדה סטטוטורית כמעט. כשאני סיימתי לדון בכל ה-120 תיקים, כולל ערעורים וכולל כל מיני דברים, למיטב הבנתי אין יותר ועדה 640, הייתה עם מינוי חתום ... אני חושב שפואד בתור יו"ר מועצת מקרקעי ישראל היה חתום על המינוי. כשאני סיימתי. אנחנו זה מרים רובינשטיין, דרור צבן ואני. כשסיימנו לדון והיה לנו סבב שני, והיה לנו סבב שלישי ... כשגמרנו את הכל, כל התיקים היו שם אצלי, ואני גם