--- סוף עמוד 48 ---
ת. אני לא שמעתי על זה.
ש. או הכל החכ"ל?
ת. החכ"ל ככל שאני יודע".
[פר' עמ' 508, ש' 27-11]
הנה כי כן, התובעים אינם זכאים להשבת הוצאות התכנון, הן מאחר שלא הם נשאו בהן והן מאחר שהמינהל דאג להשבת כספים אלה לחכ"ל (באמצעות השתתם על הזוכה במכרז).
הואיל ויסוד ההתעשרות והיסוד הנורמטיבי לא התקיימו באשר למינהל, אני קובע כי אין לחייב את המינהל בתשלום שכר טרחתם של עורכי הדין מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
- התובעים עתרו לחייב את העירייה והחכ"ל בתשלום שכר טרחה מכוח חיוב חוזי, הוא הסכם שכר הטרחה ומכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט.
לטענת עורכי הדין, הסכם שכר הטרחה אינו מותנה בתוצאה. אף אם יוחלט אחרת, אין לפטור את העירייה והחכ"ל מתשלום שכר טרחה בהתאם להסכם, מאחר שעורכי הדין השלימו את כל המטלות שנדרשו לבצע. בכך שהעירייה והחכ"ל בחרו לוותר על המיזם אין כדי לגרוע מזכותם של עורכי הדין לתשלום שכר טרחתם.
לטענת התובעים, לאחר 16 שנים של עבודה מרובה ומקצועית ולאחר שהושגו המטרות והיעדים, החליטו העירייה והחכ"ל לוותר על המיזם ולהעבירו למינהל, "מאחורי גבם" של עורכי הדין ומבלי שנשמעה דעתם בעניין זה [סעיף 211 ל-ת/1]. בכך, הפרו העירייה והחכ"ל את הסכם שכר הטרחה.
- מנגד, לטענת העירייה והחכ"ל, הסכם שכר הטרחה הוא הסכם שתשלום התמורה מכוחו מותנה בקיום תוצאה. הסכם זה שיקף את האינטרסים של שני הצדדים באותה העת: מחד ניתנה לעורכי הדין האופציה לשכר טרחה גבוה, ככל שהקמת הפרוייקטים תסתיים בהצלחה. מאידך, מאחר שקופתן של העירייה והחכ"ל הייתה ריקה בעת החתימה על הסכם שכר הטרחה, התחייבו לשלם לעורכי הדין על בסיס הצלחה.
תוצאתו של הסכם שכר הטרחה לא התקיימה:
החכ"ל לא קיבלה דמי ניהול מהיזמים, ועל כן עורכי הדין אינם זכאים לאחוזים מדמי הניהול (סעיף 6 להסכם שכר הטרחה);
החכ"ל לא חתמה על הסכם לביצוע פיתוח עם יזמים ולא קיבלה תמורה עבור כך ועל כן התובעים אינם זכאים לאחוזים מתוך התמורה ששילם היזם (סעיף 7 להסכם שכר הטרחה);
החכ"ל לא ביצעה הקצאת קרקע בפרוייקט לקבלנים ולכן לא מגיע לעורכי הדין אחוז ממחיר המכירה או ההשכרה של הנכסים (סעיף 7(ב) להסכם שכר הטרחה).
- המחלוקת בין עורכי הדין לבין העירייה והחכ"ל מתמקדת אפוא, בשתי סוגיות עיקריות:
--- סוף עמוד 49 ---
הראשונה – האם הסכם שכר הטרחה מותנה בתוצאה? אם כן - האם התוצאה התקיימה?