--- סוף עמוד 58 ---
הניחה ידיה, ויתרה על מתווה החלטה 611 והסכימה כי מקרקעי הקיבוצים ישווקו על ידי המינהל בהתאם להחלטה 727.
- בהסכם שכר הטרחה אין הוראה שמחייבת את החכ"ל להמשיך ולדבוק במיזם גם מקום בו חל שינוי מהותי בנסיבות ושעה שהתוצאה המיוחלת נראית קשה מאוד להשגה בטווח הנראה לעין. הסכם שכר הטרחה אף אינו קובע מנגנון תשלום במקרה של סיום היחסים בין עורכי הדין לבין העירייה והחכ"ל, בטרם תושג התוצאה המיוחלת שלמענה נשכרו עורכי הדין.
ודוק - בעת חתימת העדכון לשכה"ט, ביום 20.6.2002, היו ההליכים המשפטיים בעניין שיח חדש מצויים בעיצומם. כך, ביום 15.8.2001 בהמשך לדו"ח ועדת מילגום ועמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר שללה את ההחלטות המיטיבות, ניתן צו ביניים על ידי בג"ץ [עניין שיח חדש, בעמ' 55]. חרף זאת, ולמרות מומחיותם של עורכי הדין בתחום הקרקעות במגזר החקלאי, הם לא ראו לנכון לכלול הוראה נוספת שתחייב את החכ"ל לדבוק במיזם גם במקרה בו יחול שינוי נורמטיבי שיהא בו למנוע או לשבש בצורה מהותית את מימוש המיזם.
גם מר יוסף, שנמנה על הגרעין המצוצמצם שמיסד את הקשר החוזי עם עורכי הדין, הסביר בעדותו לפניי כי ויתורו של מר סיני על המיזם הוא "מעשה שלא יעשה" מבחינת האינטרסים של ראש העין. אולם, ויתור זה מסור לשיקול דעתו של מר סיני כראש העיר, כדבריו: "אם זה אסור או מותר, זה בגבול שיקול הדעת שלו" [פר' עמ' 156, ש' 22-21].
בנסיבות אלה, ולאחר שהשתכנעתי במערכת השיקולים העניינית שהנחתה את מר סיני ואת החכ"ל, אני דוחה את טענתם של עורכי הדין כאילו החכ"ל הפרה את הסכם שכר הטרחה. דברים אלה יפים, וביתר שאת, גם באשר לעירייה שכלל אינה צד להסכם הטרחה. אני קובע אפוא כי אין להשית על העירייה והחכ"ל פיצויים חוזיים מכוח הסכם שכר הטרחה והעדכון לשכה"ט, מכוח הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 ו/או מכוח הוראת סעיף 39 לחוק החוזים.
- אליבא התובעים, יש במעשי המינהל, כדי גרם הפרת חוזה כאמור בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין. עוולת גרם הפרת חוזה היא בעלת חמישה יסודות: חוזה מחייב כדין, הפרת חוזה, גרימת הפרה, ביודעין, והיעדרו של צידוק מספיק [ראו: ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד, פ"ד נח(4) 314, 368 (2004)]. תנאי הכרחי להתגבשותה של עוולה זו הוא קיומה של הפרת חוזה [פרופ' נ' כהן, "גרם הפרת חוזה" דיני הנזיקין - העוולות השונות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשמ"ו) 59ׂ]. משנוכחנו כי החכ"ל והעירייה לא הפרו את הסכם שכר הטרחה או את העדכון לשכה"ט, ממילא דין טענת עורכי הדין כנגד המינהל באשר לעוולת גרם הפרת החוזה להידחות.
- מעבר לכך, עו"ד חתוכה העיד לפניי כי קיום העסקה בתנאי החלטה 611 לא היה תנאי לתשלום שכר טרחתם, על פי הסכם שכר הטרחה. לדבריו: "העניין הזה של 611 או לא 611
--- סוף עמוד 59 ---