תא (מרכז) 26148-05-13 אלי זהר נאמן המכון לרפורמות מבניות בע"מ נ' עיריית ראש העין - חלק 51

זה בכלל לא קשור, זה הזדמן לנו בדרך ואז היה לנו לקפוץ על ההזדמנות הזאת, אבל זה לא היה תנאי לתשלום בשום אופן לא, חד משמעית" [פר' עמ' 75, ש' 25-22].

מכאן, שעל פי גרסתו של עו"ד חתוכה החלטת המינהל שלא לקיים את העסקה בתנאי החלטה 611 והצעתו החלופית לבצע את העסקה בתנאי החלטה 727, אינה מהווה הפרה של הסכם שכר הטרחה. גם בכך יש כדי להביא לדחיית טענת התובעים כנגד המינהל באשר לעוולת גרם הפרת חוזה.

122. אף יסוד גרימת ההפרה "בלי צידוק מספיק" אינו מתקיים בענייננו.

בע"א 628/77 חסיד נ' קנופף (פורסם בנבו, 28.11.1979) (להלן – עניין חסיד) עמדה השופטת מ' בן-פורת על היסוד "בלי צידוק מספיק" כדלקמן:

"אולם, כפי שהבהרתי, אין ממילא לראות כצידוק משפטי את האינטרס העצמי של הנתבע בגרם הפרת החוזה. שונה המצב, כאשר הנתבע מגן על אינטרס ציבורי או על זכות חוקית משלו, שהיתה נפגעת אילו בוצע החוזה: Prosser on Torts 4^th ed. (1971) 944, 945 וכן 46 D.L.R. 2d 210, 270 שם נאמר, בין היתר:

"Interference promoted by impersonal or disinterested motives has been sanctioned; Similarly with things in the public interest".

וכן:

"Justification because of some statutory or contractual privilege""

[פסקה 4 בפסק דינה של השופטת מ' בן-פורת]

123. כפי ששנינו, פסק הדין בעניין שיח חדש אשר הורה על בטלות ההחלטות המיטיבות עמד על שיקולים של צדק חלוקתי, עת נקבע כי מקרקעי ישראל הינם נכס חשוב וקיים אינטרס ציבורי רב משקל בכך שנכסים מסוג זה יחולקו באופן הגון, צודק וסביר [עניין שיח חדש, בעמ' 66-65]. פרשנות אובייקטיבית תכליתית מכירה בזכותו של המינהל לקצוב את תוקפה של החלטה 738 בפרק זמן לנוכח שינוי הנסיבות ופסיקת בית המשפט העליון. מכאן, שהמינהל, כאורגן המדינה שהופקד על ניהול מקרקעיה, היה מחויב מכוח האינטרס הציבורי הכרוך בצדק חלוקתי של מקרקעי ישראל שלא להאריך עוד ועוד את תוקפה של החלטה 738.

--- סוף עמוד 60 ---

כפי שנקבע בהלכה שנקבעה בעניין חסיד, אשר מאמצת את הגישה האמריקאית, מניע שכזה שאינו בגדר מניע פרטי, אלא מניע ציבורי ייחשב כ"צידוק מספיק". כעולה ממאמרה של פנינה פרידמן "מאזן האינטרסים בבחינת היסוד  "בלי צידוק מספיק" בעוולת גרם הפרת חוזה" עיוני משפט ו' 625, 633 (תשל"ח), "הגישה האמריקאית לגבי פעולה לטובת אינטרס ציבורי היא מרחיבה ביותר. הגנת האינטרס הציבורי תהיה מוצדקת כל אימת שהאינטרס המוגן הוא בעל ערך חברתי גדול יותר מהאינטרס של הבטחת יציבות החוזה ...".