בנסיבות אלה, קביעת שכר טרחה ראוי על בסיס אחוזים משווי המקרקעין איננה יכולה להתקבל, באשר היא מתבססת על פיצויי קיום, היא מביאה לתוצאה בלתי סבירה והיא מטילה עול כלכלי כבד על הקופה הציבורית, בניגוד לכוונת הצדדים.
- לפיכך, אני סבור כי הדרך הנכונה יותר להערכת שכר הטרחה הראוי תתבסס על היקף העבודה שהושקע מצד עורכי הדין בקידום המיזם. דרך זו עולה בקנה אחד עם השיטה החלופית אותה הציע עו"ד הרטבי - חישוב שכר הטרחה על פי שעות העבודה שהשקיעו עורכי הדין במסגרת פועלם לקידום המיזם.
בהלכה הפסוקה נקבעו קריטריונים שונים שיש לשקלל לצורך קביעת שכר הטרחה ובין היתר: שווי הפרויקט; משך הזמן שארך הטיפול בפרויקט; כישוריו של עורך הדין והמוניטין שלו; היקף העבודה שבוצעה ותוצאותיה [ראו: ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עו"ד, פ"ד מו(4) 586, 593 (1992)]. בעניין עו"ד רוזנבלום, פסקה 35, עמד השופט י' דנציגר על אמות המידה לאורן ייקבע השכר הראוי:
--- סוף עמוד 68 ---
"באשר לקביעת השכר הראוי או גובה התמורה החלקית שתחויב הרשות בתשלומה, אסתפק בהצבת "סימני הדרך" הבאים: כפי שציינתי לעיל, הכלל הוא כי בית המשפט לא יורה לרשות לשלם את התמורה החוזית עליה הוסכם כשכר ראוי או על דרך של צו לקיום ההתחייבות. בנוסף, בקביעת הסכום שעל הרשות לשלם, אם בכלל, יש להעדיף אמות מידה אובייקטיביות להערכת שווי העבודה או השירות שנהנתה מהם הרשות, ובכל מקרה בו נותן השירות או מבצע העבודה אינו תם לב לחלוטין, יש לתת ביטוי לחוסר תום לב זה באמצעות הפחתת הסך בו מוערכים השירות או העבודה באופן אובייקטיבי ...
יחד עם זאת, כאשר מתברר כי גובה התמורה החוזית נמוך מהשווי האובייקטיבי של השירות או העבודה, יש לבסס את הקביעה באשר ל"שכר הראוי" או באשר לצו הקיום החלקי על גובה התמורה החוזית, ומובן שגם מסך זה ניתן להפחית על מנת לאזן בין השיקולים הנוגדים [השוו: גרוסקופף, 610-609]."
- לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, התרשמתי כי היקף העבודה שביצעו עורכי הדין הוא רחב ומשתרע על פני מספר תחומים: משפטי, תכנוני ויזמי. מדובר בעבודה רבה, שהתמשכה על פני 16 שנים ובצידה הישגים, הגם שלא הבשילה לידי הצלחה במיזם והבאתו לקו הסיום.
מר יגאל ינאי, מי ששימש כמנכ"ל החכ"ל בשנים 2009-2003, אישר במהלך חקירתו הנגדית כי מקרקעי הקיבוצים סופחו לתחום שיפוטה של ראש העין באמצעות פעילותם של עורכי הדין [פר' עמ' 592, ש' 5-2]; מר ינאי הקדיש חלק ניכר מזמנו לטובת קידום המיזם יחד עם משרדו של עו"ד בירן [פר' עמ' 592, ש' 32-30]; מדובר בפרויקט הגדול ביותר של ראש העין באותה תקופה ועורכי הדין מעורבים בו מתחילתו [פר' עמ' 592, ש' 26-24, עמ' 594, ש' 11-8]; משרד עו"ד בירן באמצעות עו"ד חתוכה היו "הרוח החיה" בתהליכים הקשורים לקידום המיזם והשקיעו בו עבודה עצומה [פר' עמ' 603, ש' 5-1], פר' עמ' 644, ש' 4-1].